עבודת הקב"ה בשני צדדים - מעשה הגוף החיצוני ועבודה פנימית שהיא עקר הכל
ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף רא ע"א
לשון הזוהר
בְּגוּפָא אִית (בראשית ט"ז ע"א) ׳תְּרֵיסָר שַׁיְיפִין, דְּקַיְימִין בְּעוֹבָדָא דְּגוּפָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא׳. וְאִינּוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, וּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּעוֹבָדָא קַיְּימָא בְּהוּ. בְּגִין דְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּתְרֵין סִטְרִין, שַׁיְיפִין דְּגוּפָא לְבַר, וְאִית תְּרֵיסָר שַׁיְיפִין אַחֲרָנִין, פְּנִימָאִין לְגוֹ מִן גּוּפָא. וְאִינּוּן תִּקּוּנִין פְּנִימָאִין לְגוֹ מִן גּוּפָא, לְאִתְתַּקְנָא בְּהוּ תִּקּוּנָא דְּרוּחָא, דְּאִיהוּ פּוּלְחָנָא יַקִּירָא פְּנִימָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא גּוֹ רָזִין פְּנִימָאִין דְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִינּוּן רָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וְאִתְיְדִיעוּ בֵּינֵי חַבְרַיָּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן. צְלוֹתָא דְּבַר נָשׁ, אִיהוּ פּוּלְחָנָא דְּרוּחָא, וְאִיהוּ קַיְּימָא בְּרָזִין עִלָּאִין, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין, דְּהָא צְלוֹתָא דְּבַר נָשׁ בַּקְעָת אֲוִירִין, בַּקְעָת רְקִיעִין, פַּתְחָת פִּתְחִין, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא.
תרגום
בַּגּוּף יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר אֵיבָרִים שֶׁעוֹמְדִים בְּמַעֲשֵׂה הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאֵלּוּ הֵם אֶבְרֵי הַגּוּף וַעֲבוֹדַת הקב"ה שֶׁהַמַּעֲשֶׂה עוֹמֵד בָּהֶם. מִשּׁוּם שֶׁעֲבוֹדַת הקב"ה הִיא בִּשְׁנֵי צְדָדִים, בְּאֶבְרֵי הַגּוּף הַחִיצוֹנִיִּים, וְיֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר אֵיבָרִים אֲחֵרִים פְּנִימִיִּים לִפְנִים מֵהַגּוּף. וְהֵם תִּקּוּנִים פְּנִימִיִּים לִפְנִים מֵהַגּוּף לְתַקֵּן בָּהֶם הַתִּקּוּן שֶׁל הָרוּחַ, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה נִכְבָּדָה פְּנִימִית שֶׁל הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּתוֹךְ הַסּוֹדוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֵם סוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְנוֹדְעוּ בֵּין הַחֲבֵרִים, אַשְׁרֵי חֶלְקָם. תְּפִלַּת הָאָדָם הִיא עֲבוֹדַת הָרוּחַ, וְהִיא עוֹמֶדֶת בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וַאֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים, שֶׁהֲרֵי תְּפִלַּת הָאָדָם בּוֹקַעַת אֲוִירִים וּבוֹקַעַת רְקִיעִים וּפוֹתַחַת פְּתָחִים וְעוֹלָה לְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגופא אית (בראשית ט"ז ע"א) ׳תריסר שייפין, דקיימין בעובדא דגופא, כמה דאוקימנא׳. ואינון שייפין דגופא, ופולחנא דקודשא בריך הוא, דעובדא קיימא בהו. בגין דפולחנא דקודשא בריך הוא, בתרין סטרין, שייפין דגופא לבר, ואית תריסר שייפין אחרנין, פנימאין לגו מן גופא. ואינון תקונין פנימאין לגו מן גופא, לאתתקנא בהו תקונא דרוחא, דאיהו פולחנא יקירא פנימאה דקודשא בריך הוא, כמה דאוקימנא גו רזין פנימאין דקאמר רבי שמעון, ואינון רזא דחכמתא עלאה, ואתידיעו ביני חבריא, זכאה חולקיהון. צלותא דבר נש, איהו פולחנא דרוחא, ואיהו קיימא ברזין עלאין, ובני נשא לא ידעין, דהא צלותא דבר נש בקעת אוירין, בקעת רקיעין, פתחת פתחין, וסלקא לעילא.
התרגום: בגוף יש שנים עשר איברים שעומדים במעשה הגוף, כמו שבארנו, ואלו הם אברי הגוף ועבודת הקב"ה שהמעשה עומד בהם. משום שעבודת הקב"ה היא בשני צדדים, באברי הגוף החיצוניים, ויש שנים עשר איברים אחרים פנימיים לפנים מהגוף. והם תקונים פנימיים לפנים מהגוף לתקן בהם התקון של הרוח, שהיא עבודה נכבדה פנימית של הקב"ה, כמו שבארנו בתוך הסודות הפנימיים שאמר רבי שמעון, והם סוד החכמה העליונה, ונודעו בין החברים, אשרי חלקם. תפלת האדם היא עבודת הרוח, והיא עומדת בסודות עליונים, ואנשים לא יודעים, שהרי תפלת האדם בוקעת אוירים ובוקעת רקיעים ופותחת פתחים ועולה למעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: בגופא אית תריסר שייפין פי' מורינו הם שתי ידים ושני רגלים שני אזנים שני עינים הפה החוטם והגוייה והראש הם י"ב דקיימי בעובדא דגופא: ופולחנא דקב"ה דעובדא קיימא בהו פי' חצוניות העולמות תלוי בהם שעל ידם נתקן.
הסולם: בגופא אית תריסר וכו': בגוף יש שנים עשר אברים העומדים במעשה הגוף, כמו שהעמדנו, שהם ב' ידים וב' רגלים שבכל אחת מהן ג' פרקים, וד"פ ג' הם י"ב. ואלו הם אברי הגוף ועבודת הקב"ה, שמצות התלויות במעשה עומדת בהם. משום שעבודת הקב"ה הוא…