׳מושיבי עקרת הבית׳ - משנשלמו השבטים נדחתה רחל, ובארץ זו אין להשלים את הבית
ויצא · ויפגעו בו מלאכי אלהים · מאמר 43 · פיסקה 10 · דף קסה ע"ב
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, הָכִי אוֹלִיפְנָא, עָלְמָא תַּתָּאָה אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְיַעֲקֹב כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה, אֶלָּא דְּלָא יְכִילַת עַד דַּהֲווּ י"ב שִׁבְטִין בְּבֵיתָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ. וּכְדֵין אִתְדַּחְיַית רָחֵל, וּנְטָלַת אִיהִי בֵּיתָא בְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין, וַהֲוַת עִקְרָא דְּבֵיתָא. וּכְדֵין ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ (תהלים קיג, ט). אָמַר יַעֲקֹב, הָא מָטָא זִמְנָא דְּיִשְׁתַּלִּימוּ י"ב שִׁבְטִין, וּוַדַּאי עָלְמָא דִלְעֵילָא יֵיחוּת לֵיהּ לְבֵיתָא, וְאִתְקַשְּׁרָא (נ"א: עָלְמָא דִלְעֵילָא יֵיחוּת לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, וְאִתְקַשְּׁרָא) בְּהוּ, וּמִסְכְּנָתָא דָא אִתְדַּחְיָיא קַמֵּיהּ. אִי תִּימוּת הָכָא, לָא אֶפּוֹק מִכָּאן לְעָלְמִין. וְלָא עוֹד, אֶלָּא בְּאַרְעָא דָא, לָא אִתְחֲזֵי לְאַשְׁלָמָא בֵּיתָא. בְּגִין כָּךְ, ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף׳ (בראשית ל, כה), עַד לָא יִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, כָּךְ לָמַדְנוּ, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן רָאוּי לוֹ לְיַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלָה עַד שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים בַּבַּיִת לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם. וְאָז נִדְחֲתָה רָחֵל, וְהִיא נָטְלָה אֶת הַבַּיִת עִם כָּל הַשְּׁבָטִים וְהָיְתָה עִקַּר הַבַּיִת. וְאָז ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ (תהלים קיג, ט). אָמַר יַעֲקֹב, הִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, וּוַדַּאי שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה יֵרֵד לוֹ לַבַּיִת וְיִתְקַשֵּׁר (נ"א: הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה יֵרֵד לוֹ בְּבֵיתוֹ וְיִתְקַשֵּׁר) בָּהֶם, וְהָעֲנִיָּה הַזֹּאת נִדְחֵית לְפָנָיו. אִם תָּמוּת כָּאן, לֹא אֵצֵא מִכָּאן לְעוֹלָמִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בָּאָרֶץ הַזּוֹ לֹא רָאוּי לְהַשְׁלִים אֶת הַבַּיִת. מִשּׁוּם כָּךְ, ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף׳ (בראשית ל, כה) - טֶרֶם שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ הַשְּׁבָטִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, הכי אוליפנא, עלמא תתאה אתחזי ליה ליעקב כמה דאתחזי ליה למשה, אלא דלא יכילת עד דהוו י"ב שבטין בביתא לאתקשרא בהו. וכדין אתדחיית רחל, ונטלת איהי ביתא בכלהו שבטין, והות עקרא דביתא. וכדין ׳מושיבי עקרת הבית׳ (תהלים קיג, ט). אמר יעקב, הא מטא זמנא דישתלימו י"ב שבטין, וודאי עלמא דלעילא ייחות ליה לביתא, ואתקשרא (נ"א: עלמא דלעילא ייחות ליה בביתיה, ואתקשרא) בהו, ומסכנתא דא אתדחייא קמיה. אי תימות הכא, לא אפוק מכאן לעלמין. ולא עוד, אלא בארעא דא, לא אתחזי לאשלמא ביתא. בגין כך, ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף׳ (בראשית ל, כה), עד לא ישתלימו שבטין.
התרגום: ובא וראה, כך למדנו, העולם התחתון ראוי לו ליעקב כמו שראוי למשה, אלא שלא יכלה עד שהיו שנים עשר שבטים בבית להתקשר עמהם. ואז נדחתה רחל, והיא נטלה את הבית עם כל השבטים והיתה עקר הבית. ואז ׳מושיבי עקרת הבית׳ (תהלים קיג, ט). אמר יעקב, הנה הגיע הזמן שישתלמו שנים עשר השבטים, וודאי שהעולם שלמעלה ירד לו לבית ויתקשר (נ"א: העולם שלמעלה ירד לו בביתו ויתקשר) בהם, והעניה הזאת נדחית לפניו. אם תמות כאן, לא אצא מכאן לעולמים. ולא עוד, אלא בארץ הזו לא ראוי להשלים את הבית. משום כך, ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף׳ (בראשית ל, כה) - טרם שישתלמו השבטים.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר כד, יא (קנח:) ות"ח הכי אוליפנא עלמא תתאה אתחזי ליה ליעקב כלומר היה ראוי שישיג בה מתחלה כמרע"ה אלא שלא היה זה שהשיג יעקב לשלימות מרע"ה במדה הזאת עד שתיקן הדוגמא בי"ב שבטים כי אז נתעלה להיות ביתו למעלה…
רמ"א: מן המקבילה בויצא מאמר כד, יא (קנח:) עלמא תתאה. עיין לעיל דף י"ט ע"ג [וע"ד] ( תרומה קנט. ) :
הסולם: מן המקבילה בויצא מאמר כד, יא (קנח:) תא חזי הכי אוליפנא וכו': בוא וראה כך למדנו, עולם התחתון, שהוא השכינה, היה ראוי שתתחבר עם יעקב, כמו שהיה ראוי אל משה, אלא שלא יכלה מטרם שהיו י"ב שבטים בבית להתקשר בהם, כיון שנשלמו י"ב, אז…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: