ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 26: שלושה סדרים לכל צד › פיסקה 3 (קנט ע"א)

שתי אותיות עליונות רחמים ודין - נוקבא הכלולה עמהן כאחד

ויצא · שלושה סדרים לכל צד · מאמר 26 · פיסקה 3 · דף קנט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אִינוּן תְּרֵין אַתְוָון עִלָּאִין, דְּסָלְקִין בַּאֲוִירָא, אִינוּן כְּלִילָן דָּא בְּדָא, רַחֲמֵי בְּדִינָא. וּבְגִין כָּךְ אִינוּן תְּרֵין, וְאִינוּן מֵעַלְמָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִדְכוּרָא, וְהַאי דְסָלְקָא וְאִתְחַבְּרָא עִמְּהוֹן אִיהִי נוּקְבָא, וְאִתְכְּלִילַת בְּתַרְוַויְיהוּ. כְּגַוְונָא דְּנוּקְבָא אִתְכְּלִילַת בִּתְרֵי סִטְרֵי, בִּימִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וְאִתְחַבְּרַת בְּהוּ, הָכִי נָמֵי הַאי אָת נוּקְבָא, דְּאִתְחַבְּרַת בִּתְרֵי אַתְוָון אָחֳרָנִין, וְאִינוּן בִּתְרֵין סִטְרִין, אִלֵּין עִלָּאִין, וְדָא לְתַתָּא, וְכֹלָּא אִיהוּ חַד, דְּכַר וְנוּקְבָא. (בַּר) דְּכַד אִתְבְּרֵי עַלְמָא, דְּאִינוּן אַתְוָון מֵעַלְמָא עִלָּאָה נִינְהוּ, דְּאִינוּן אוֹלִידוּ כָּל עוֹבָדִין לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְהוֹן מַמָּשׁ, וּבְגִין כָּךְ מַאן דְּיָדַע לוֹן וְאִזְדְּהַר בְּהוּ, רָחִים לְעֵילָא וְרָחִים לְתַתָּא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, אוֹתָן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁעוֹלוֹת בָּאֲוִיר, הֵן כְּלוּלוֹת זוֹ בְּזוֹ, רַחֲמִים בְּדִין. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵן שְׁתַּיִם, וְהֵן מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, בְּסוֹד שֶׁל זָכָר, וְזוֹ שֶׁעוֹלָה וּמִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶן הִיא נוּקְבָּא, וְנִכְלֶלֶת בִּשְׁתֵּיהֶן. כְּמוֹ שֶׁהַנּוּקְבָּא נִכְלֶלֶת בִּשְׁנֵי צְדָדִים, בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל, וּמִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶם, כָּךְ גַּם הָאוֹת הַנּוּקְבָּא הַזּוֹ שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְהֵן בִּשְׁנֵי צְדָדִים, אֵלּוּ עֶלְיוֹנוֹת, וְזוֹ לְמַטָּה, וְהַכֹּל הוּא אֶחָד, זָכָר וְנוּקְבָּא. (חוּץ) שֶׁכַּאֲשֶׁר נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הֵן מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵן הוֹלִידוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלָּהֶם מַמָּשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָן וְנִזְהָר בָּהֶן, אָהוּב הוּא לְמַעְלָה וְאָהוּב לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, אינון תרין אתוון עלאין, דסלקין באוירא, אינון כלילן דא בדא, רחמי בדינא. ובגין כך אינון תרין, ואינון מעלמא עלאה ברזא דדכורא, והאי דסלקא ואתחברא עמהון איהי נוקבא, ואתכלילת בתרווייהו. כגוונא דנוקבא אתכלילת בתרי סטרי, בימינא ובשמאלא, ואתחברת בהו, הכי נמי האי את נוקבא, דאתחברת בתרי אתוון אחרנין, ואינון בתרין סטרין, אלין עלאין, ודא לתתא, וכלא איהו חד, דכר ונוקבא. (בר) דכד אתברי עלמא, דאינון אתוון מעלמא עלאה נינהו, דאינון אולידו כל עובדין לתתא, כגוונא דלהון ממש, ובגין כך מאן דידע לון ואזדהר בהו, רחים לעילא ורחים לתתא.

התרגום: בא ראה, אותן שתי אותיות עליונות שעולות באויר, הן כלולות זו בזו, רחמים בדין. ומשום כך הן שתים, והן מן העולם העליון, בסוד של זכר, וזו שעולה ומתחברת עמהן היא נוקבא, ונכללת בשתיהן. כמו שהנוקבא נכללת בשני צדדים, בימין ובשמאל, ומתחברת עמהם, כך גם האות הנוקבא הזו שמתחברת עם שתי אותיות אחרות, והן בשני צדדים, אלו עליונות, וזו למטה, והכל הוא אחד, זכר ונוקבא. (חוץ) שכאשר נברא העולם, שאותן האותיות הן מן העולם העליון, שהן הולידו את כל המעשים למטה כמו שלהם ממש, ומשום כך, מי שיודע אותן ונזהר בהן, אהוב הוא למעלה ואהוב למטה.

מן המפרשים

מקדש מלך: והאי דסלקא פי' אות ה' אתכלילת בתרי סטרי פי' המ' היא בין תרין דרועין שהם ח"ג בר דכד אתברי עלמא כתוב בזוהר מוגה דל"ג בר אלא ה"ג דכד אתברי עלמא אינון אתוון מעלמא עילאה נינהו ולפ"ז אינון אתוון הם י"ו של יה"ו אבל הההי"ן הם מעלמא…

הסולם: ותא חזי אינון תרין וכו': בוא וראה, אלו ב' אותיות העליונות העולים באויר, שהן אות הימין ואות השמאל, הם כלולים זה בזה, רחמים בדין. כי אות הימין ה"ס חסדים ורחמים, ואות השמאל הוא חכמה בלי חסדים ודין, ומשום הפכיותם הם נבחנים לשתים.…

נפש דוד: אלין עלאין ודא לתתא: נ"ל פירושו דהני ג' כולהו עלאין שהן בחב"ד. והה"א דנוקבא היא ה"א דאימא (וזהו שסיים דכד אתברי כו' אינון אתוין מעלמא עילאה נינהו, ר"ל כל התלת כולן מעלמא עילאה. ואמר דאינון אולידו כל עובדין לתתא כג"ד ממש. ר"ל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר