ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 16: אעבדך שבע שנים ברחל › פיסקה 1 (קנג ע"ב)

׳אעבדך שבע שנים ברחל׳ - בחכמה ולא בתשוקה, שהלבנה בת שבע שנים היא

ויצא · אעבדך שבע שנים ברחל · מאמר 16 · פיסקה 1 · דף קנג ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה׳ (בראשית כט, יח), וְכִי מַה דַּעְתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב דְּלָא קָאֲמַר עֶשֶׂר יַרְחִין אוֹ שַׁתָּא חָדָא, אֶלָּא ׳שֶׁבַע שָׁנִים׳ אַמַּאי. אֶלָּא יַעֲקֹב בְּחָכְמְתָא עֲבַד, בְּגִין דְּלָא יֵימְרוּן, דִּבְגִין תִּיאוּבְתָּא דְּשַׁפִּירוּ דְרָחֵל עֲבַד, אֶלָּא בְּגִין חָכְמְתָא, דְּסִיהֲרָא בַּת שֶׁבַע שְׁנִין הִיא. וְכֻלְּהוּ שֶׁבַע שְׁנִין עִלָּאִין, שָׁרוּ עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב עַד לָא נָסִיב לָהּ לְרָחֵל לְמֵיתַב גַּבָּהּ כִּדְקָא יְאוּת. דְּהָא יַעֲקֹב נָטַל כֻּלְּהוּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר אֲתָא לְגַבָּהּ, בְּגִין לְאִשְׁתַּכָּחָא אִיהוּ שָׁמַיִם, וְאִיהִי אָרֶץ.

תרגום

בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה׳ (בראשית כט, יח) - וְכִי מַה דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא אָמַר עֲשָׂרָה יְרָחִים אוֹ שָׁנָה אַחַת, אֶלָּא ׳שֶׁבַע שָׁנִים׳ לָמָּה? אֶלָּא יַעֲקֹב עָשָׂה בְּחָכְמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁבִּשְׁבִיל הַתְּשׁוּקָה שֶׁל יָפְיָהּ שֶׁל רָחֵל עָשָׂה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַחָכְמָה, שֶׁהַלְּבָנָה בַּת שֶׁבַע שָׁנִים הִיא. וְכָל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָעֶלְיוֹנוֹת שׁוֹרוֹת הָיוּ עַל יַעֲקֹב טֶרֶם נָשָׂא אֶת רָחֵל לָשֶׁבֶת עִמָּהּ כָּרָאוּי. שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב נָטַל אֶת כֻּלָּם בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ בָּא אֵלֶיהָ, כְּדֵי לְהִמָּצֵא הוּא שָׁמַיִם וְהִיא אֶרֶץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי מה כתיב, ׳ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׳ (בראשית כט, יח), וכי מה דעתיה דיעקב דלא קאמר עשר ירחין או שתא חדא, אלא ׳שבע שנים׳ אמאי. אלא יעקב בחכמתא עבד, בגין דלא יימרון, דבגין תיאובתא דשפירו דרחל עבד, אלא בגין חכמתא, דסיהרא בת שבע שנין היא. וכלהו שבע שנין עלאין, שרו עליה דיעקב עד לא נסיב לה לרחל למיתב גבה כדקא יאות. דהא יעקב נטל כלהו בקדמיתא, ולבתר אתא לגבה, בגין לאשתכחא איהו שמים, ואיהי ארץ.

התרגום: בא ראה מה כתוב, ׳ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׳ (בראשית כט, יח) - וכי מה דעתו של יעקב שלא אמר עשרה ירחים או שנה אחת, אלא ׳שבע שנים׳ למה? אלא יעקב עשה בחכמה, כדי שלא יאמרו שבשביל התשוקה של יפיה של רחל עשה, אלא בשביל החכמה, שהלבנה בת שבע שנים היא. וכל שבע השנים העליונות שורות היו על יעקב טרם נשא את רחל לשבת עמה כראוי. שהרי יעקב נטל את כלם בראשונה, ואחר כך בא אליה, כדי להמצא הוא שמים והיא ארץ.

מן המפרשים

מקדש מלך: בגין דלא יימרון דבגין תיאובתא וכו' שאם כן הו"ל לקצוב זמן קצר אלא ודאי לסוד קא מכוין. וכלהו ז' שנין עילאין וכו': פי' חג"ת נהי"ם דזעיר ששם הוא מקום רחל מהם קיבל יעקב הארה ואח"כ המשיכם לרחל: כאינון אחדין דלא מתפרשן פי' יעקב היו…

רמ"א: איהו שמים. [ת"ת, 'ואיהי ארץ ' מלכות]. ר"ל כי הם מתיחדים עם ז' ספירות העליונות, והם ' שבע שנים ' המתיחדים ברחל ובלאה [והם 'ימים אחדים' המתייחדים] ע"י מדת 'טוב':

הסולם: תא חזי מה כתיב וכו': בוא וראה, מה שכתוב, ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. ושואל. מה היה דעתו של יעקב, שלא אמר עשרה חדשים או שנה אחת, אלא שבע שנים למה. ומשיב, אלא יעקב עשה בחכמה, כדי שלא יאמרו הבריות, שבשביל התשוקה ביפיה של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: