׳שלשה עדרי צאן׳ - דרום מזרח וצפון עומדים על הבאר וממלאים אותה
ויצא · וירא והנה באר בשדה · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף קנב ע"א
לשון הזוהר
׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה׳ (בראשית כט, ב). רָזָא אִיהוּ, דְּחָמָא הַאי בְּאֵר לְעֵילָא, דָּא כְּגַוְונָא דָא. כְּתִיב, ׳שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים עָלֶיהָ׳ (בראשית כט, ב), אִי אִינוּן שְׁלֹשָׁה, אַמַּאי כְּתִיב, ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ג). אֶלָּא, אִינוּן שְׁלֹשָׁה, דָּרוֹם, מִזְרָח, צָפוֹן. דָּרוֹם מֵהַאי סִטְרָא, וְצָפוֹן מֵהַאי סִטְרָא, וּמִזְרָח בֵּינַיְיהוּ. וְאִלֵּין קָיְימִין עַל הַאי בְּאֵר וַאֲחִידָן לֵיהּ, וּמַלְיָין לֵיהּ. מַאי טַעְמָא, בְּגִין, ׳כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ב). הַיְינוּ דִכְתִיב, ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳ (תהלים קד, יא).
תרגום
׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה׳ (בראשית כט, ב). סוֹד הוּא שֶׁרָאָה אֶת הַבְּאֵר הַזּוֹ לְמַעְלָה, זֶה כְּמוֹ זֶה. כָּתוּב ׳שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ׳ (בראשית כט, ב) - אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, לָמָּה כָּתוּב ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ג)? אֶלָּא הֵם שְׁלֹשָׁה: דָּרוֹם, מִזְרָח, צָפוֹן. דָּרוֹם מִן הַצַּד הַזֶּה, וְצָפוֹן מֵהַצַּד הַזֶּה, וּמִזְרָח בֵּינֵיהֶם. וְאֵלּוּ עוֹמְדִים עַל הַבְּאֵר הַזּוֹ וְאוֹחֲזִים אוֹתָהּ וּמְמַלְּאִים אוֹתָהּ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ב). הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳ (תהלים קד, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וירא והנה באר בשדה׳ (בראשית כט, ב). רזא איהו, דחמא האי באר לעילא, דא כגוונא דא. כתיב, ׳שלשה עדרי צאן רובצים עליה׳ (בראשית כט, ב), אי אינון שלשה, אמאי כתיב, ׳ונאספו שמה כל העדרים׳ (בראשית כט, ג). אלא, אינון שלשה, דרום, מזרח, צפון. דרום מהאי סטרא, וצפון מהאי סטרא, ומזרח בינייהו. ואלין קיימין על האי באר ואחידן ליה, ומליין ליה. מאי טעמא, בגין, ׳כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים׳ (בראשית כט, ב). היינו דכתיב, ׳ישקו כל חיתו שדי׳ (תהלים קד, יא).
התרגום: ׳וירא והנה באר בשדה׳ (בראשית כט, ב). סוד הוא שראה את הבאר הזו למעלה, זה כמו זה. כתוב ׳שלשה עדרי צאן רבצים עליה׳ (בראשית כט, ב) - אם הם שלשה, למה כתוב ׳ונאספו שמה כל העדרים׳ (בראשית כט, ג)? אלא הם שלשה: דרום, מזרח, צפון. דרום מן הצד הזה, וצפון מהצד הזה, ומזרח ביניהם. ואלו עומדים על הבאר הזו ואוחזים אותה וממלאים אותה. מה הטעם? משום ׳כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים׳ (בראשית כט, ב). הינו שכתוב ׳ישקו כל חיתו שדי׳ (תהלים קד, יא).
מן המפרשים
כתם פז: וירא והנה באר בשדה רזא איהו דחמא האי באר לעילא כל מה שיקרא לצדיקים למטה הוא רמז למעלה והנה כשפגע בבאר למטה ראה בנבואה הבא"ר של מעלה.
אור החמה: ישקו העדרים. השתא לא שייך. אדרבה פי' שהעדרים משקין לה. להכי פי' כי העדרים האלו הם ד' חיות המקבלות שפע המלכות והם עדרים עדרים מחנות שכינה ולהיותם תלויים בספירות העליונות על שמם נקראו העליונות עדרי צאן צאן קדשים צאן ירושלם…
רמ"א: דרום ומזרח וצפון כו'. והם כלולים כל העדרים, כי בכל צד ג' ספירות, כלם קיימי על ההוא באר למלאותו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: