ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 64: ׳זבולן לחוף ימים ישכן׳ - חגירת החרב בתורה, ותיקוני היובל והכלה › פיסקה 6 (רמ ע"ב)

מיטתו של יעקב השלמה - אברהם ויצחק לצדדיו ושכינה לפניו

ויחי · ׳זבולן לחוף ימים ישכן׳ - חגירת החרב בתורה, ותיקוני היובל והכלה · מאמר 64 · פיסקה 6 · דף רמ ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּיַעֲקֹב קַדִּישָׁא, דְּזָכָה לְהַאי. וְהָא אִתְּמָר, מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרֵי עַלְמָא, לָא אִשְׁתַּכַּח עַרְסָא שְׁלֵימָתָא כְּעַרְסֵיהּ דְּיַעֲקֹב. וּבְשַׁעְתָּא דְבָעָא לְאִסְתַּלָּקָא מֵעַלְמָא, כְּדֵין הֲוָה שְׁלִים, בְּכָל (רל"א:) סִטְרוֹי. אַבְרָהָם מִימִינֵיהּ, יִצְחָק מִשְׂמָאלֵיהּ, הוּא בְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁכִינְתָּא קַמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא יַעֲקֹב הַאי, קָרָא לִבְנוֹי, וְאָמַר לוֹן הֵאָסְפוּ, בְּגִין דְּיִשְׁתַּכַּח תִּקּוּנָא דִלְעֵילָא וְתַתָּא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ שֶׁזָּכָה לָזֶה. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא נִמְצְאָה מִטָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹ מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּבְשָׁעָה שֶׁרָצָה לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אָז הָיָה שָׁלֵם בְּכָל צְדָדָיו. אַבְרָהָם מִימִינוֹ, יִצְחָק מִשְּׂמֹאלוֹ, הוּא בָּאֶמְצַע, שְׁכִינָה לְפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אֶת זֶה, קָרָא לְבָנָיו וְאָמַר לָהֶם הֵאָסְפוּ, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא תִקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, זכאה חולקיה דיעקב קדישא, דזכה להאי. והא אתמר, מיומא דאתברי עלמא, לא אשתכח ערסא שלימתא כערסיה דיעקב. ובשעתא דבעא לאסתלקא מעלמא, כדין הוה שלים, בכל (רל"א:) סטרוי. אברהם מימיניה, יצחק משמאליה, הוא באמצעיתא, שכינתא קמיה. כיון דחמא יעקב האי, קרא לבנוי, ואמר לון האספו, בגין דישתכח תקונא דלעילא ותתא.

התרגום: בא ראה, אשרי חלקו של יעקב הקדוש שזכה לזה. והרי נתבאר, מיום שנברא העולם לא נמצאה מטה שלמה כמו מטתו של יעקב, ובשעה שרצה להסתלק מן העולם, אז היה שלם בכל צדדיו. אברהם מימינו, יצחק משמאלו, הוא באמצע, שכינה לפניו. כיון שראה יעקב את זה, קרא לבניו ואמר להם האספו, כדי שימצא תקון שלמעלה ושלמטה.

מן המפרשים

הסולם: תא חזי זכאה וכו': בוא וראה, אשרי חלקו של יעקב הקדוש שזכה לזה. והנה למדנו, שמיום שנברא העולם, לא היתה נמצאת מטה שלמה כמו מטתו של יעקב. פירוש, הנוקבא נקראת מטה, שכל שלימותה הוא לקבל כל התקונים שבנוקבא העליונה, כנ"ל, ודבר זה נשלם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר