ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 62: ׳ויקרא אל משה׳ - מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא › פיסקה 2 (רלט ע"א)

כאן נוקבא - משום כך אל"ף קטנה

ויחי · ׳ויקרא אל משה׳ - מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא · מאמר 62 · פיסקה 2 · דף רלט ע"א

לשון הזוהר

תוּ, הָכָא שְׁכִינְתָּא, (ס"א ל"ג התם וגריס נוקבא) הָתָם שְׁלִימוּ דִּדְכַר וְנוּקְבָא, אָדָם ׳שֵׁת אֱנוֹשׁ׳ (דברי הימים א א, א). אָדָם, שְׁלִימוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, הָכָא נוּקְבָא. תוּ סֵיפָא דִקְרָא, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳, בְּגִין כָּךְ אָלֶ"ף זְעֵירָא.

תרגום

עוֹד, כָּאן שְׁכִינָה, (אֵין גּוֹרְסִים 'שָׁם' וְגוֹרְסִים נוּקְבָּא) שָׁם שְׁלֵמוּת שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא, אָדָם ׳שֵׁת אֱנוֹשׁ׳. אָדָם - שְׁלֵמוּת זָכָר וְנוּקְבָּא. כָּאן נוּקְבָּא. עוֹד, סוֹף הַפָּסוּק, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ (ויקרא א, א) - מִשּׁוּם כָּךְ אָלֶ"ף קְטַנָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו, הכא שכינתא, (ס"א ל"ג התם וגריס נוקבא) התם שלימו דדכר ונוקבא, אדם ׳שת אנוש׳ (דברי הימים א א, א). אדם, שלימו דכר ונוקבא, הכא נוקבא. תו סיפא דקרא, ׳וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר׳, בגין כך אל"ף זעירא.

התרגום: עוד, כאן שכינה, (אין גורסים 'שם' וגורסים נוקבא) שם שלמות של זכר ונוקבא, אדם ׳שת אנוש׳. אדם - שלמות זכר ונוקבא. כאן נוקבא. עוד, סוף הפסוק, ׳וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר׳ (ויקרא א, א) - משום כך אל"ף קטנה.

מן המפרשים

מקדש מלך: תו סיפא דקרא וידבר ה' אליו מאהל מועד: פי' מסיפא דקרא נמי מוכח שעל המ' מדבר מדקאמר מאהל מועד שהיא מ' א"כ א' זעירא היא המ':

אור החמה: תו סיפא דקרא וגומר פי' וכיון שקריאה זו היא מהשכינה בהיותה הת"ת אצלה דהכי כתיב ויקרא וידבר ה' א"כ לפני הת"ת היא מלכות קטנה ביותר. וז"ש בגין כך א' שהיא מלכות זעירא להראות דשרגא בטיהרא לא מהניא:

מהרח"ו: תו וגו'. פי' כי אהל מועד הוא שכינה נוקבא בלחודה כדאמר לקמיה, ולכן א' זעירא דאתוון זעירין במלכות: דףרלט:אדף

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: