׳ולחשך קרא לילה׳ - שאלת רבי אלעזר וסוד ו דורות
ויחי · ׳יום אחד הוא יודע לה׳ - סוד החושך והמדה המגנה על ישראל בגלות · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף ריג ע"ב
לשון הזוהר
תָּנִינָא ׳וַיִּקְרָא אֱלהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (בראשית א, ה), וְהָתָם אָמַר ׳וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳, וְקַשְׁיָא דִידֵיהּ אֲדִידֵיהּ. אֲתָא רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, וְאָמַר לֵיהּ אַבָּא מָארִי, מַאי דָא. אָמַר לֵיהּ, מִבְּרֵאשִׁית עַד ו' דוֹרוֹת בָּרָא ידו"ד אֶחָד, צָבֵי לְמֵימַר, ו' דִּשְׁמֵיהּ, יָהַב בֵּיהּ רוּחַ חָכְמָה, עַד הָכָא לָא הֲוָה מִנְדַּע מַהוּ חשֶׁךְ. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וְנָשַׁק יְדוֹי דְּאֲבוֹי.
תרגום
שָׁנִינוּ, ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (בראשית א, ה) - וְשָׁם אָמַר ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳ (בראשית א, ב) - וְקָשֶׁה שֶׁלּוֹ עַל שֶׁלּוֹ. בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו וְאָמַר לוֹ, אָבִי מוֹרִי, מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, מִבְּרֵאשִׁית עַד ו' דּוֹרוֹת בָּרָא ידו"ד אֶחָד, רוֹצֶה לוֹמַר, ו' שֶׁל שְׁמוֹ נָתַן בּוֹ רוּחַ חָכְמָה. עַד כָּאן לֹא הָיָה נוֹדָע מַהוּ חֹשֶׁךְ. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְנָשַׁק יָדָיו שֶׁל אָבִיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנינא ׳ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה׳ (בראשית א, ה), והתם אמר ׳וחשך על פני תהום׳, וקשיא דידיה אדידיה. אתא רבי אלעזר לרבי שמעון אבוי, ואמר ליה אבא מארי, מאי דא. אמר ליה, מבראשית עד ו' דורות ברא ידו"ד אחד, צבי למימר, ו' דשמיה, יהב ביה רוח חכמה, עד הכא לא הוה מנדע מהו חשך. קם רבי אלעזר ונשק ידוי דאבוי.
התרגום: שנינו, ׳ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה׳ (בראשית א, ה) - ושם אמר ׳וחשך על פני תהום׳ (בראשית א, ב) - וקשה שלו על שלו. בא רבי אלעזר לרבי שמעון אביו ואמר לו, אבי מורי, מה זה? אמר לו, מבראשית עד ו' דורות ברא ידו"ד אחד, רוצה לומר, ו' של שמו נתן בו רוח חכמה. עד כאן לא היה נודע מהו חשך. קם רבי אלעזר ונשק ידיו של אביו.
מן המפרשים
הסולם: תנינא ויקרא אלקים וגו': למדנו כתוב, ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה. שפירושו, שהנוקבא דז"א נקראת חשך, ונקראת לילה, המקבלת מהיום שהוא ז"א. ושם נאמר וחשך על פני תהום . שמשמע, שהחשך היא קליפה, ולא קדושה. וקשה מעצמו על עצמו.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: