הגעת המדה החמישית - דוברת טוב ומאירה כלילה לישראל
ויחי · ׳יום אחד הוא יודע לה׳ - סוד החושך והמדה המגנה על ישראל בגלות · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף ריג ע"ב
לשון הזוהר
עַד דְּמָטָא לְוַותְהוֹן מְכִילָתָא חֲמִישָׁאָה, וְהֲוָה בְּכָרְסֵי יְקָרָא מִן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאָמַר עַל בְּנוֹהִי דְיִשְׂרָאֵל טַב, וְלָא הֲווּ רַתְיָין תְּרֵין מְכִילָתָן קַמַּיְיתָא לְמַלָּלָא קַמֵּיהּ, בְּדִין מְכִילָתָא חֲמִישָׁאָה דְּאִתְמְתַל לְלֵילְיָא, וְנָפַק לִנְהוֹרָא דִלְהוֹן. וְעַל דָּא פָּתַח, ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר׳.
תרגום
עַד שֶׁהִגִּיעָה לָהֶם הַמִּדָּה הַחֲמִישִׁית, וְהָיְתָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד מִן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְאָמְרָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב, וְלֹא הָיוּ פוֹחֲדוֹת שְׁתֵּי מִדּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְדַבֵּר לְפָנָיו, בִּזְכוּת הַמִּדָּה הַחֲמִישִׁית שֶׁנִּמְשְׁלָה לְלַיְלָה, וְיָצְאָה לְהָאִיר לָהֶם. וְלָכֵן פָּתַח, ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר׳ (זכריה יד, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דמטא לוותהון מכילתא חמישאה, והוה בכרסי יקרא מן שמא קדישא, ואמר על בנוהי דישראל טב, ולא הוו רתיין תרין מכילתן קמייתא למללא קמיה, בדין מכילתא חמישאה דאתמתל לליליא, ונפק לנהורא דלהון. ועל דא פתח, ׳והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׳.
התרגום: עד שהגיעה להם המדה החמישית, והיתה בכסא הכבוד מן השם הקדוש, ואמרה על בני ישראל טוב, ולא היו פוחדות שתי מדות הראשונות לדבר לפניו, בזכות המדה החמישית שנמשלה ללילה, ויצאה להאיר להם. ולכן פתח, ׳והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׳ (זכריה יד, ז).
מן המפרשים
הסולם: עד דמטי לוותהון וכו': עד שהגיע להם מדה החמשית, דהיינו מכילתא חמישאה, שתתגלה בגמר התקון, כמ"ש בדבור הסמוך, והיתה בכסא הכבוד מן השם הקדוש, דהיינו שהמלכות בפני עצמה בלי שיתוף הבינה, תתתקן לכסא הכבוד כמו הבינה, ותאמר על ישראל טוב,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: