רוח צפון בחצות - חשק הקב"ה בקול לומדי התורה
ויחי · ׳המלאך הגואל אותי מכל רע׳ - מלאך הברכות הנעשה זכר ונוקבא כפי הפעולה · מאמר 44 · פיסקה 1 · דף רלב ע"א
לשון הזוהר
עַד דְּהֲווּ יָתְבֵי אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי, הַשְׁתָּא רוּחָא דְצָפוֹן אִתְעַר, וְלֵילְיָא אִתְפְּלַג, וְהַשְׁתָּא עִדָּנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּאִיב לְקָלְהוֹן דְּצַדִּיקַיָא בְּהַאי עַלְמָא, אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. הַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צַיֵּית (לקול מלייהו) לָן בְּהַאי אֲתַר, לָא נִפְסוֹק מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא.
תרגום
עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, נֶחֱלַק הַלַּיְלָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסֵי, עַכְשָׁו רוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת וְהַלַּיְלָה נֶחֱלָק, וְכָעֵת הַזְּמַן שהקב"ה מִתְאַוֶּה לְקוֹל הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. כָּעֵת הקב"ה מַקְשִׁיב (לְקוֹל דִּבְרֵיהֶם) לָנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לֹא נַפְסִיק בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו יתבי אתפליג ליליא, אמר ליה רבי יהודה לרבי יוסי, השתא רוחא דצפון אתער, וליליא אתפלג, והשתא עדנא דקודשא בריך הוא תאיב לקלהון דצדיקיא בהאי עלמא, אינון דמשתדלי באורייתא. השתא קודשא בריך הוא ציית (לקול מלייהו) לן בהאי אתר, לא נפסוק מלי דאורייתא.
התרגום: עד שהיו יושבים, נחלק הלילה. אמר לו רבי יהודה לרבי יוסי, עכשו רוח צפון מתעוררת והלילה נחלק, וכעת הזמן שהקב"ה מתאוה לקול הצדיקים שבעולם הזה, אותם שעוסקים בתורה. כעת הקב"ה מקשיב (לקול דבריהם) לנו במקום הזה, לא נפסיק בדברי התורה.
מן המפרשים
הסולם: עד דהוו יתבי וכו': בעוד שהיו יושבים נתחלק הלילה, אמר לו ר' יהודה לר' יוסי, עתה רוח הצפון נתעורר והלילה נתחלק ועתה הזמן, שהקב"ה חושק לקולם של הצדיקים בעולם הזה, אלו העוסקים בתורה, הקב"ה מקשיב להם עתה. במקום הזה לא נפסיק מלעסוק…