ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 39: ׳אל תזכר לנו עוונות ראשונים׳ - רחמי הקב"ה על ישראל וזכותם לעולם › פיסקה 4 (רכט ע"ב)

חטאי ישראל בארץ הקדושה - סיבת שלטון הגויים והגלות

ויחי · ׳אל תזכר לנו עוונות ראשונים׳ - רחמי הקב"ה על ישראל וזכותם לעולם · מאמר 39 · פיסקה 4 · דף רכט ע"ב

לשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, אִלְמָלֵא דְּאַמְשִׁיכוּ יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין לִסְטַר אָחֳרָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, הָא אִתְּמָר, דְּלָא שָׁלְטוּ שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְלָא אִתְגָּלוּ מֵעַל אַרְעָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׳. דְּלֵית לָן עוֹבָדִין דְּכָשְׁרָן כְּדְקָא חָזֵי. וּבְגִין כָּךְ ׳כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׳ ׳מַהֵר יְקַדְמוּנוּ רַחֲמֶיךָ׳.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, אִלְמָלֵא שֶׁהִמְשִׁיכוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשִׂים רָעִים לְצַד אַחֵר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, הֲרֵי נִתְבָּאֵר, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ שְׁאָר עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא הֻגְלוּ מֵעַל הָאָרֶץ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׳, שֶׁאֵין לָנוּ מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים כָּרָאוּי, וְלָכֵן ׳כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׳ ׳מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךְ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, אלמלא דאמשיכו ישראל בעובדין בישין לסטר אחרא בארעא קדישא, הא אתמר, דלא שלטו שאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות בארעא קדישא, ולא אתגלו מעל ארעא. ועל דא כתיב, ׳כי דלונו מאד׳. דלית לן עובדין דכשרן כדקא חזי. ובגין כך ׳כי דלונו מאד׳ ׳מהר יקדמונו רחמיך׳.

התרגום: ובא ראה, אלמלא שהמשיכו ישראל במעשים רעים לצד אחר בארץ הקדושה, הרי נתבאר, שלא ישלטו שאר עמים עובדי כוכבים ומזלות בארץ הקדושה, ולא הגלו מעל הארץ, ועל זה כתוב ׳כי דלונו מאד׳, שאין לנו מעשים כשרים כראוי, ולכן ׳כי דלונו מאד׳ ׳מהר יקדמונו רחמיך׳.

מן המפרשים

הסולם: ות"ח אלמלא וכו': ובוא וראה, אם לא היו ממשיכים ישראל במעשים רעים, לצד האחר, בארץ ישראל, הנה למדנו, שלא היו שולטים שאר עמים עכו"ם בארץ ישראל, ולא הגלו מן הארץ. ועל זה כתוב, כי דלונו מאד, שאין לנו מעשים טובים כראוי,וע"כ, כי דלונו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר