ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 39: ׳אל תזכר לנו עוונות ראשונים׳ - רחמי הקב"ה על ישראל וזכותם לעולם › פיסקה 1 (רכט ע"ב)

אהבת הקב"ה לישראל - מעביר חטאיהם ראשון ראשון עד תום

ויחי · ׳אל תזכר לנו עוונות ראשונים׳ - רחמי הקב"ה על ישראל וזכותם לעולם · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף רכט ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווּ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּל חַד וְחַד מִינָן לֵימָא מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְמוּנוּ וְגו'׳ (תהילים עט, ח). תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּרְחִימוּתָא דְיִשְׂרָאֵל, רָחִים לוֹן, דְּאִינוּן עַדְבֵיהּ וְאַחְסַנְתֵּיהּ, לָא מִסְתַּכַּל אָחֳרָא בְּדִינַיְיהוּ, בַּר אִיהוּ בִּלְחוֹדֵיהּ. וְכֵיוָן דְּאִיהוּ מִסְתַּכֵּל בְּדִינַיְיהוּ, אִתְמָלֵי עֲלַיְיהוּ רַחֲמִין, בְּגִין דְּאִיהוּ כְּאָב דְּרָחִים עַל בָּנִים, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' וְגו'׳ (תהילים קג, יג). וְכֵיוָן דְּאִשְׁתַּכַּח לוֹן חוֹבִין, מַעֲבָר לוֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַד דְּאַעֲבַר לוֹן לְכֻלְּהוּ מִקַּמֵּיהּ. וְכֵיוָן דְּאַעֲבַר לוֹן מִקַּמֵּיהּ, לָא אִשְׁתָּאַר עֲלַיְיהוּ חוֹבִין לְמֵיהַב שָׁלְטָנוּ לְסִטְרָא אָחֳרָא דְּדִינָא עֲלַיְיהוּ.

תרגום

רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יֹאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ וְגוֹ'׳ (תהלים עט, ח). בֹּא רְאֵה, הקב"ה, בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁהֵם גּוֹרָלוֹ וִירֻשָּׁתוֹ, לֹא מִסְתַּכֵּל אַחֵר בְּדִינָם, פְּרָט לוֹ לְבַדּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּדִינָם, מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּאָב שֶׁמְּרַחֵם עַל הַבָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' וְגוֹ'׳ (שם קג, יג). וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָאִים לָהֶם חֲטָאִים, מַעֲבִיר אוֹתָם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַד שֶׁמַּעֲבִיר כֻּלָּם מִלְּפָנָיו. וְכֵיוָן שֶׁהֶעֱבִיר כֻּלָּם מִלְּפָנָיו, לֹא נִשְׁאָרִים עֲלֵיהֶם חֲטָאִים לָתֵת שִׁלְטוֹן לַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁל דִּין עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חזקיה ורבי יוסי ורבי יהודה הוו אזלי באורחא, אמר רבי יוסי, כל חד וחד מינן לימא מלי דאורייתא. פתח רבי יהודה ואמר, ׳אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו וגו'׳ (תהילים עט, ח). תא חזי, קודשא בריך הוא, ברחימותא דישראל, רחים לון, דאינון עדביה ואחסנתיה, לא מסתכל אחרא בדינייהו, בר איהו בלחודיה. וכיון דאיהו מסתכל בדינייהו, אתמלי עלייהו רחמין, בגין דאיהו כאב דרחים על בנים, כמא דאת אמר, ׳כרחם אב על בנים רחם ה' וגו'׳ (תהילים קג, יג). וכיון דאשתכח לון חובין, מעבר לון ראשון ראשון, עד דאעבר לון לכלהו מקמיה. וכיון דאעבר לון מקמיה, לא אשתאר עלייהו חובין למיהב שלטנו לסטרא אחרא דדינא עלייהו.

התרגום: רבי חזקיה ורבי יוסי ורבי יהודה היו הולכים בדרך. אמר רבי יוסי, כל אחד ואחד מאתנו יאמר דברי תורה. פתח רבי יהודה ואמר, ׳אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו וגו'׳ (תהלים עט, ח). בא ראה, הקב"ה, באהבת ישראל אוהב אותם, שהם גורלו וירשתו, לא מסתכל אחר בדינם, פרט לו לבדו. וכיון שהוא מסתכל בדינם, מתמלא עליהם רחמים, משום שהוא כאב שמרחם על הבנים, כמו שנאמר ׳כרחם אב על בנים רחם ה' וגו'׳ (שם קג, יג). וכיון שנמצאים להם חטאים, מעביר אותם ראשון ראשון, עד שמעביר כלם מלפניו. וכיון שהעביר כלם מלפניו, לא נשארים עליהם חטאים לתת שלטון לסטרא אחרא של דין עליהם.

מן המפרשים

אור החמה: וכיון דאיהו מסתכל בדינייהו וגו' אלו נמסרו תחת יד שר לא היה לו כח מדה זו דכתיב אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם אמנם הם תחת יד הב"ה שבידו הלובן העליון כדי להעביר ראשון ראשון ויש מדה שמוחקת מכל וכל כאשר ישראל שבים בתשובה גמור' ולא…

נזר ישראל: מעבר לון ראשון ראשון כו'. כי פירוש 'מעביר ראשון ראשון' היינו כל עונות שאדם עושה אפילו הם הרבה מעבירים, אך כששונה בהם אז מזכירין הראשונות:

הסולם: ר' חזקיה ור' יוסי ור' יהודה וכו': ר"ח ור"י ור"י היו הולכים בדרך. א"ר יוסי, כל אחד ואחד ממנו יאמר דברי תורה. פתח ר"י ואמר, אל תזכור לנו עונות וגו'. בוא וראה, הקב"ה, באהבת ישראל שאוהב אותם, שהם גורלו ונחלתו, לא מסתכל אחר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: