ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 30: ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה › פיסקה 13 (רכב ע"ב)

טהרת כוונת יעקב באותו מעשה - בניו נקראים בשמם

ויחי · ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה · מאמר 30 · פיסקה 13 · דף רכב ע"ב

לשון הזוהר

וְתָנִינָן, גָּלֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיַעֲקֹב לָאו רְעוּתֵיהּ לְמֵיחַב קַמֵּיהּ בְּהַאי, וְלָא אִסְתַּכַּל בִּרְעוּתָא בְּאִתְּתָא אָחֳרָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא, כִּשְׁאָר חַיָּיבֵי עַלְמָא. וְעַל כָּךְ כְּתִיב, ׳וַיִּהְיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר׳ (בראשית לה, כב-כג). דְּהָא בְּנַיְיהוּ דִּשְׁאָר חַיָּיבֵי עַלְמָא דְּעָבְדִין הַהוּא עוֹבָדָא, בִּשְׁמָא אָחֳרָא אִקְרוּן. וְהָא יְדִיעָא מִלָּה דָא לְגַבֵּי חַבְרַיָא, וּבְגִינֵי כָּךְ ׳וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׳, בְּנוֹ מַמָּשׁ, מִשֵּׁירוּתָא וְסִיּוּמָא (ד"א ל"ג בריה) בְּנוֹ הֲוָה.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה שֶׁלֹּא הָיָה רְצוֹן יַעֲקֹב לַחֲטֹא לְפָנָיו בָּזֶה וְלֹא הִסְתַּכֵּל בְּרָצוֹן בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּשְׁאָר רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, וְעַל כָּךְ כָּתוּב ׳וַיִּהְיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר׳ (שם לה) - שֶׁהֲרֵי בְּנֵיהֶם שֶׁל שְׁאָר הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, נִקְרָאִים בְּשֵׁם אַחֵר, וַהֲרֵי דָּבָר זֶה יָדוּעַ בֵּין הַחֲבֵרִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׳, בְּנוֹ מַמָּשׁ, מֵהָרֵאשִׁית וְעַד הַסִּיּוּם (בְּנוֹ) הָיָה בְנוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותנינן, גלי קמי קודשא בריך הוא, דיעקב לאו רעותיה למיחב קמיה בהאי, ולא אסתכל ברעותא באתתא אחרא בההיא שעתא, כשאר חייבי עלמא. ועל כך כתיב, ׳ויהיו בני יעקב שנים עשר׳ (בראשית לה, כב-כג). דהא בנייהו דשאר חייבי עלמא דעבדין ההוא עובדא, בשמא אחרא אקרון. והא ידיעא מלה דא לגבי חבריא, ובגיני כך ׳ויקרא לבנו ליוסף׳, בנו ממש, משירותא וסיומא (ד"א ל"ג בריה) בנו הוה.

התרגום: ושנינו, גלוי לפני הקב"ה שלא היה רצון יעקב לחטא לפניו בזה ולא הסתכל ברצון באשה אחרת באותה שעה כשאר רשעי העולם, ועל כך כתוב ׳ויהיו בני יעקב שנים עשר׳ (שם לה) - שהרי בניהם של שאר הרשעים בעולם שעושים אותו מעשה, נקראים בשם אחר, והרי דבר זה ידוע בין החברים, ומשום כך ׳ויקרא לבנו ליוסף׳, בנו ממש, מהראשית ועד הסיום (בנו) היה בנו.

מן המפרשים

אור יקר: ליוסף ממש. ד״א, אין ראוי שיאמר דבר אחר כפשט על הסוד הנרמז, אלא ודאי דאית ביה רזא, והיינו שהוסיף על ענין היסוד הנזכר בפירוש הקודם עוד היותו בבחי׳ היסוד שהוא דומה אל הת״ת.

הסולם: ותנינן גלי קמי וכו': ולמדנו, גלוי לפני הקב"ה, שיעקב לא היה ברצונו לחטוא לפניו בזה. שבא על לאה וחשב ברחל, ולא הסתכל מדעתו באשה אחרת בשעה ההיא, כשאר רשעי עולם, ועל כך כתוב, ויהיו בני יעקב שנים עשר, כי בניהם של שאר רשעי עולם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: