ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 26: ׳ויחי יעקב׳ - טהרת הצלם הקדוש, ופרישתו מן האדם בלא תשובה שלמה › פיסקה 9 (רכ ע"א)

פגם הראש בלא תשובה - תמורה בבנו ובאשתו, ולשב רפואה

ויחי · ׳ויחי יעקב׳ - טהרת הצלם הקדוש, ופרישתו מן האדם בלא תשובה שלמה · מאמר 26 · פיסקה 9 · דף רכ ע"א

לשון הזוהר

וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי אַמְרֵי יַתִּיר, כַּד רֵישָׁא אִגְרַע, וְיִשְׁתַּכַּח גּוּפָא. בְּרֵיהּ, אוֹ אִנְתְתֵיהּ יִשְׁתַּכָּחוּ וְהוּא יִסְתַּלֵּק. וְהָנִי מִילֵי, כַּד לָא אַהֲדַר כָּל הַהוּא זִמְנָא בִּתְיוּבְתָּא. אֲבָל אִי אַהֲדַר, טַעֲמָא דְמוֹתָא יִטְעַם, וְיִתְּסֵי. וְאִי גוּפָא לָא אִתְחֲזֵי, וְיִשְׁתַּכַּח רֵישָׁא. אִינוּן סָלְקִין, וְהוּא אִתְקַיֵּים. וְהָנֵי מִילֵי, כַּד בְּרֵיהּ זְעֵירָא בִּרְשׁוּתֵיהּ.

תרגום

וּבְסִפְרִי הַקַּדְמוֹנִים אוֹמְרִים יוֹתֵר, כְּשֶׁהָרֹאשׁ נִגְרָע וְיִמָּצֵא הַגּוּף - בְּנוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ יִמָּצְאוּ, וְהוּא יִסְתַּלֵּק. וְזֶה מְדֻבָּר כְּשֶׁלֹּא חָזַר כָּל אוֹתוֹ זְמַן בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל אִם חָזַר, טַעַם הַמָּוֶת יִטְעַם וְיִתְרַפֵּא. וְאִם הַגּוּף לֹא נִרְאֶה וְיִמָּצֵא הָרֹאשׁ - הֵם מִסְתַּלְּקִים וְהוּא מִתְקַיֵּם, וְזֶה מְדֻבָּר כְּשֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן בִּרְשׁוּתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובספרי קדמאי אמרי יתיר, כד רישא אגרע, וישתכח גופא. בריה, או אנתתיה ישתכחו והוא יסתלק. והני מילי, כד לא אהדר כל ההוא זמנא בתיובתא. אבל אי אהדר, טעמא דמותא יטעם, ויתסי. ואי גופא לא אתחזי, וישתכח רישא. אינון סלקין, והוא אתקיים. והני מילי, כד בריה זעירא ברשותיה.

התרגום: ובספרי הקדמונים אומרים יותר, כשהראש נגרע וימצא הגוף - בנו או אשתו ימצאו, והוא יסתלק. וזה מדבר כשלא חזר כל אותו זמן בתשובה. אבל אם חזר, טעם המות יטעם ויתרפא. ואם הגוף לא נראה וימצא הראש - הם מסתלקים והוא מתקים, וזה מדבר כשבנו הקטן ברשותו.

מן המפרשים

הסולם: ובספרי קדמאי וכו': ובספרים של הראשונים מבארים יותר. כשנחסר הראש מן הצל שלו ונשאר הגוף, יורה שבנו או אשתו ישארו בחיים והוא יסתלק. והדברים אמורים, אם בכל הזמן ההוא אינו חוזר בתשובה. אבל אם חזר בתשובה, רק טעם המות יטעם ויתרפא מחליו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר