בקשת רבי שמעון על רבי יצחק - כסאו קרב בכנפיו
ויחי · ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - הסתלקות רבי יצחק וזכייתו בצל רבי שמעון · מאמר 20 · פיסקה 8 · דף ריח ע"א
לשון הזוהר
אַדְּהָכִי קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, מָארֵי דְעַלְמָא, אִשְׁתְּמוֹדַע רִבִּי יִצְחָק לְגַבָּן, וּמֵאִנּוּן שִׁבְעָה עַיְינִין דְּהָכָא הוּא. הָא אֲחִידְנָא בֵּיהּ, וְהַב לִי. נָפַק קָלָא וְאָמַר, כּוּרְסְיָיא (ס"א טסיסה) דְמָארֵיהּ קְרִיבָא בְּגַדְפוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא דִידָךְ הוּא, וְעִמָּךְ תַּיְיתֵיהּ בְּזִימְנָא דְתִיעוֹל לְמִשְׁרֵי בְּכוּרְסְיָךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי.
תרגום
בֵּין כָּךְ קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹדָע רַבִּי יִצְחָק אֶצְלֵנוּ, וְהוּא מֵאוֹתָן שֶׁבַע עֵינַיִם שֶׁל כָּאן. הֲרֵי אָחַזְתִּי אוֹתוֹ וְתֵן לִי. יָצָא קוֹל וְאָמַר: כִּסֵּא אֲדוֹנֵנוּ קָרְבָה בְּכַנְפֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךְ וְעִמְּךְ תְּבִיאֵהוּ בִּזְמַן שֶׁתִּכָּנֵס לִשְׁרוֹת בְּכִסְאֲךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא, אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאנון שבעה עיינין דהכא הוא. הא אחידנא ביה, והב לי. נפק קלא ואמר, כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזימנא דתיעול למשרי בכורסיך. אמר רבי שמעון, ודאי.
התרגום: בין כך קם רבי שמעון ואמר, רבון העולם, נודע רבי יצחק אצלנו, והוא מאותן שבע עינים של כאן. הרי אחזתי אותו ותן לי. יצא קול ואמר: כסא אדוננו קרבה בכנפי רבי שמעון, הרי הוא שלך ועמך תביאהו בזמן שתכנס לשרות בכסאך. אמר רבי שמעון, ודאי.
מן המפרשים
מקדש מלך: כורסיא דמאריה פי' רבי יצחק שהוא כסא של הקב"ה שכל צדיק וצדיק נעשה כסא לשכינה קריבו בגדפוי דר"ש: פי' נתקרב ונכנס תחת כנפוו של רשב"י ולכך ניצול. וז"ש לו אביו אילנא רבא ותקיף רשב"י הוא דהא הוא אחיד לך בענפוי: א"נ י"ל כרסייא דמאריה…
רמ"א: שבעה עיינין שבעה עיינין כו'. עיין לקמן פרשת נשא דף ס"ח ע"ד (קמד:) : [קיז ג]ריח ב?
הסולם: אדהכי קם ר"ש וכו': בתוך זה, קם ר"ש ואמר, רבונו של עולם, נודע ר' יצחק אצלנו, ומאלו שבע עינים הוא כאן, דהיינו משבעת התלמידים שנשארו בחיים ביציאתם מאידרא רבא קדישא, (כמ"ש בזהר נשא (ד"י) דף קכ"ז :) הנה אני אוחז בו, ותן אותו לי.…