האיש המזהיר - עדיין לא מרט ראשו של אדוניו
ויחי · הסתלקות רבי שמעון - סימני האבל, חלום העלייה, ובכי החברים · מאמר 17 · פיסקה 3 · דף ריז ע"א
לשון הזוהר
עַד דְּהֲוָה יָתִיב, עָבַר חַד גַּבְרָא, אַשְׁגַּח בְּהוּ. אָמַר, לָא קִיֵּים דָּא, הָא דִכְתִיב, ׳וַיֵּרֶד הָעַיִּט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אוֹתָם אַבְרָם׳ (בראשית טו, יא). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא עֲבִידְנָא וְלָא אִתְפָּרְשָׁן. אַהֲדַר רֵישֵׁיהּ הַהוּא גַבְרָא וְאָמַר, עַד לָא מָרִיט דָּא רֵישֵׁיהּ דְּמָרֵיהּ, וְעַד לָא גָּלִישׁ לְמַטְרוֹנִיתָא. רָהַט אֲבַתְרֵיהּ תְּלַת מִלִּין, וְלָא אָמַר לֵיהּ. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה.
תרגום
עַד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב, עָבַר אִישׁ אֶחָד, הִשְׁגִּיחַ בָּהֶם וְאָמַר, לֹא קִיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם׳ (בראשית טו, יא) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי עָשִׂיתִי וְלֹא הִתְפָּרְדוּ. הֶחֱזִיר רֹאשׁוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר, עֲדַיִן לֹא מָרַט זֶה רֹאשׁוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו וַעֲדַיִן לֹא הִקְרִיחַ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא. רָץ אַחֲרָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין וְלֹא אָמַר לוֹ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוה יתיב, עבר חד גברא, אשגח בהו. אמר, לא קיים דא, הא דכתיב, ׳וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם׳ (בראשית טו, יא). אמר רבי יהודה, והא עבידנא ולא אתפרשן. אהדר רישיה ההוא גברא ואמר, עד לא מריט דא רישיה דמריה, ועד לא גליש למטרוניתא. רהט אבתריה תלת מלין, ולא אמר ליה. חלש דעתיה דרבי יהודה.
התרגום: עד שהיה יושב, עבר איש אחד, השגיח בהם ואמר, לא קים זה מה שכתוב ׳וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׳ (בראשית טו, יא) - אמר רבי יהודה, והרי עשיתי ולא התפרדו. החזיר ראשו אותו האיש ואמר, עדין לא מרט זה ראשו של אדוניו ועדין לא הקריח את המטרוניתא. רץ אחריו שלשה מילין ולא אמר לו. חלשה דעתו של רבי יהודה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ועד לא גליש למטרוניתא וכו' בסע"ה דף ל"ו עמוד א' וזה לשונו שער באשה ערוה כמ"ש שערך כעדר העזים כי מהשערות של המ' יונקים החיצונים בסוד הצפורים הנז' בפ' ויחי עד דלא גליש וכו' כי שער גי' ב' מנצפ"ך עם י' אותיותיהם:
יהל אור: ועד לא גליש. להניח עיקרן שהן אדומות (מרן דינא) לא קליפות ולכן אין האשה מסתפרת כאיש וזהו סוד עשו איש שעיר כאדרת וכו' יעקב כו' ועשו נאחז עד גלגל המזלות ששם בכוכבים (ר"ל כמ"ש בין כוכבים שים קנך) . סוד השערות ויעקב בגלגל החלק:
נזר ישראל: וישב אותם אברם. כי ר' יהודה הוא בסוד חסד היה ראוי להמתיקם. (@ושערת) [@ושערות] ז"א שהם שחורים יכול למרטם שלא יהיה נשאר שום דינים בו. ודנוקבא א"א למרטם לגמרי רק בגלישה, ועדיין שורשיו נשאר:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: