התייחדות הקב"ה עם ישראל לבדם - סוד יום השמיני עצרת
ויגש · ׳ולא יכול יוסף להתאפק׳ - צדיק המפרנס העולם וייחוד ישראל עם קונם · מאמר 7 · פיסקה 6 · דף רח ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים׳, אִלֵּין אִינוּן כָּל דְּקָיְימֵי לְאִתְּזָנָא וּלְאִתְשַׁקְיָיא מִנֵּיהּ. ׳וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו׳. אִתּוֹ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אֶחָיו, אִלֵּין שְׁאָר רְתִיכִין חֲיָילִין, דִּכְתִיב בְּהוּ ׳לְמַעַן אֲחַי וְרֵעָי׳ (תהילים קכב, ח). דָּבָר אַחֵר, ׳וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ׳. בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו׳ - בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה מִתְחַבֵּר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּאִינוּן נָטְלֵי בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְלָא חִבּוּרָא דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּהֲדַיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה). דְּהָא בְּזִמְנָא דָא, אִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, בְּחִבּוּרָא חָדָא עִם יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוּ ׳אֲחַי וְרֵעָי׳ כְּמָה דְאוּקְמוּהָ.
תרגום
בֹּא רְאֵה, ׳וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים׳ (בראשית מה, א) - אֵלּוּ הֵם כָּל הָעוֹמְדִים לְהִזּוֹן וּלְהִשָּׁקוֹת מִמֶּנּוּ. ׳וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו׳. אִתּוֹ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אֶחָיו - אֵלּוּ שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת הַחֲיָלוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי׳. דָּבָר אַחֵר ׳וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ׳ - בִּזְמַן שהקב"ה בָּא לְהִתְחַבֵּר עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו׳, בִּזְמַן שהקב"ה הָיָה מִתְחַבֵּר בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נוֹטְלִים לְבַדָּם, וְלֹא חִבּוּר שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עִמָּם. מִשּׁוּם כָּךְ, ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה) - שֶׁהֲרֵי בַּזְּמַן הַזֶּה הקב"ה לְבַדּוֹ בְּחִבּוּר אֶחָד עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי׳, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ (במדבר כט, לה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ׳ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים׳, אלין אינון כל דקיימי לאתזנא ולאתשקייא מניה. ׳ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׳. אתו, דא כנסת ישראל. אחיו, אלין שאר רתיכין חיילין, דכתיב בהו ׳למען אחי ורעי׳ (תהילים קכב, ח). דבר אחר, ׳ולא עמד איש אתו׳. בזמנא דקודשא בריך הוא אתי לאזדווגא בכנסת ישראל. ׳בהתודע יוסף אל אחיו׳ - בזמנא דקודשא בריך הוא הוה מתחבר בהו בישראל, בגין דאינון נטלי בלחודייהו, ולא חבורא דעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות בהדייהו. בגין כך ׳ביום השמיני עצרת תהיה לכם׳ (במדבר כט, לה). דהא בזמנא דא, איהו קודשא בריך הוא בלחודוי, בחבורא חדא עם ישראל, דכתיב בהו ׳אחי ורעי׳ כמה דאוקמוה.
התרגום: בא ראה, ׳ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים׳ (בראשית מה, א) - אלו הם כל העומדים להזון ולהשקות ממנו. ׳ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׳. אתו - זו כנסת ישראל. אחיו - אלו שאר המרכבות החילות, שכתוב בהם ׳למען אחי ורעי׳. דבר אחר ׳ולא עמד איש אתו׳ - בזמן שהקב"ה בא להתחבר עם כנסת ישראל. ׳בהתודע יוסף אל אחיו׳, בזמן שהקב"ה היה מתחבר בהם בישראל, משום שהם נוטלים לבדם, ולא חבור של עמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות עמם. משום כך, ׳ביום השמיני עצרת תהיה לכם׳ (במדבר כט, לה) - שהרי בזמן הזה הקב"ה לבדו בחבור אחד עם ישראל, שכתוב בהם ׳למען אחי ורעי׳, כמו שבארוה (במדבר כט, לה).
מן המפרשים
כתם פז: בהתודע יוסף אל אחיו הם ישראל שהם מקבלים השפע לבדם בלא ערבוביא דשאר האומות בסוד וביום השמיני עצרת תהיה לכם והמשל שמשלו רז"ל בזה למלך שעשה סעודה לכל בני המדינה ולא קרא לאהובו עמהם ואח"כ עשה לו סעוד' בפני עצמו וכו' ור' יוסי פתר…
מקדש מלך: אחיו אלין שאר רתיכין פי' הם חיילות בי"ע ושיעור הפ' ולא עמד איש לפני אתו שהיא השכינה בשעה שמשפיע יוסף שהוא היסוד לאחיו שהם בי"ע השפע ע"י המ'.
אור החמה: ד"א איש החיצוני כאומות. יוסף יסוד: אחיו ישראל קדושים שזוגם בתוך המלכות והיינו שהנשמות הקדושות מעוררות היחוד ומקשרות הכל בסוד שמע וברוך שם ואחר שאינו בכלל אחד מתגרש לחוץ:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: