ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 6: ׳ואכלת ושבעת וברכת׳ - סוד המזונות והזיווגים התלויים בברכה מלמעלה › פיסקה 4 (רח ע"א)

יציאת הנשמות מן המזל בזיווג הקדוש - וקושי חיבורן מחדש

ויגש · ׳ואכלת ושבעת וברכת׳ - סוד המזונות והזיווגים התלויים בברכה מלמעלה · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף רח ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל זִווּגִין דְּעַלְמָא קָשִׁין קַמֵּיהּ הַאי דַרְגָא, בְּגִין דְּכַד הַאי זִוּוּגָא קַדִּישָׁא אִשְׁתַּכַּח, כָּל נִשְׁמָתִין נָפְקִין מִגּוֹ הַאי מַזָּלָא לְעֵילָא, דְּאִיהוּ הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וְכַד תִּיאוּבְתָּא אִשְׁתַּכַּח מִלְרַע לְעֵילָא, כְּדֵין פָּרְחִין נִשְׁמָתִין, וְאִתְיְיהִיבוּ כֻּלְּהוּ כְּלִילָן דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא בְּהַאי דַרְגָּא. וּלְבָתַר אִיהוּ פָּרִישׁ לוֹן כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וּלְבָתַר קָשִׁין קַמֵּי הַאי דַרְגָּא לְחַבְּרָא לוֹן כְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּלָא מִתְחַבְּרָן, בַּר כְּאִינוּן אָרְחֵי דְבַּר נָשׁ, וְכֹלָּא לְעֵילָא תַּלְיָין. וְעַל דָּא קָשִׁין קַמֵּיהּ כִּקְרִיעַת יַם סוּף. דְּהָא קְרִיעַת יַמָּא לְאִתְפַּתְּחָא בֵּיהּ שְׁבִילִין, לְעֵילָא אִיהוּ. וּכְמָה דְּמִתְפַּתְּחִין שְׁבִילִין וְאוֹרְחִין בֵּיהּ, הָכִי אִתְבַּקַּע וְאִתְפַּתַּח. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא תַּלְיָא לְעֵילָא, וּבְעִינָן לְבָרְכָא לֵיהּ, וּלְמֵיהַב לֵיהּ תּוּקְפָא מִתַּתָּא, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכָא מִלְּעֵילָא, וְיִתְתַּקַּף כְּדְקָא חָזֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וּבֵרַכְתָּ אֶת ה'׳, אֶת דַּיְיקָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּל הַזִּוּוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם קָשִׁים לִפְנֵי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַזִּוּוּג הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא, יוֹצְאוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת מִתּוֹךְ הַמַּזָּל הַזֶּה לְמַעְלָה, שֶׁהוּא אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. וְכַאֲשֶׁר הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְצֵאת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אָז פּוֹרְחוֹת הַנְּשָׁמוֹת, וְנִתָּנוֹת כֻּלָּן כְּלוּלוֹת זָכָר וּנְקֵבָה יַחַד בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא מַפְרִיד אוֹתָן, כָּל אַחַת וְאַחַת לִמְקוֹמָהּ כָּרָאוּי לָהּ. וְאַחַר כָּךְ קָשִׁים לִפְנֵי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ לְחַבֵּר אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְחַבְּרִים, רַק בְּאוֹתָם דַּרְכֵי הָאָדָם, וְהַכֹּל תְּלוּיִים לְמַעְלָה. וְעַל כֵּן קָשִׁים לְפָנָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף. שֶׁהֲרֵי קְרִיעַת הַיָּם שֶׁיִּפָּתְחוּ בוֹ שְׁבִילִים הִיא לְמַעְלָה, וּכְמוֹ שֶׁנִּפְתָּחִים בּוֹ שְׁבִילִים וּדְרָכִים, כָּךְ נִבְקָע וְנִפְתָּח. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל תָּלוּי לְמַעְלָה, וּצְרִיכִים לְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ חֹזֶק מִלְּמַטָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מִלְמַעְלָה וְיִתְחַזֵּק כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳וּבֵרַכְתָּ אֶת ה'׳, דַּוְקָא אֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל זווגין דעלמא קשין קמיה האי דרגא, בגין דכד האי זווגא קדישא אשתכח, כל נשמתין נפקין מגו האי מזלא לעילא, דאיהו ההוא נהר דנגיד ונפיק. וכד תיאובתא אשתכח מלרע לעילא, כדין פרחין נשמתין, ואתייהיבו כלהו כלילן דכר ונוקבא כחדא בהאי דרגא. ולבתר איהו פריש לון כל חד וחד לאתריה כדקא חזי ליה. ולבתר קשין קמי האי דרגא לחברא לון כקדמיתא, בגין דלא מתחברן, בר כאינון ארחי דבר נש, וכלא לעילא תליין. ועל דא קשין קמיה כקריעת ים סוף. דהא קריעת ימא לאתפתחא ביה שבילין, לעילא איהו. וכמה דמתפתחין שבילין ואורחין ביה, הכי אתבקע ואתפתח. ובגין כך כלא תליא לעילא, ובעינן לברכא ליה, ולמיהב ליה תוקפא מתתא, בגין דיתברכא מלעילא, ויתתקף כדקא חזי. ועל דא כתיב, ׳וברכת את ה'׳, את דייקא.

התרגום: בא ראה, כל הזווגים של העולם קשים לפני הדרגה הזו, משום שכאשר הזווג הקדוש נמצא, יוצאות כל הנשמות מתוך המזל הזה למעלה, שהוא אותו נהר ששופע ויוצא. וכאשר ההשתוקקות נמצאת מלמטה למעלה, אז פורחות הנשמות, ונתנות כלן כלולות זכר ונקבה יחד בדרגה הזו, ואחר כך הוא מפריד אותן, כל אחת ואחת למקומה כראוי לה. ואחר כך קשים לפני הדרגה הזו לחבר אותם כבראשונה, משום שאין מתחברים, רק באותם דרכי האדם, והכל תלויים למעלה. ועל כן קשים לפניו כקריעת ים סוף. שהרי קריעת הים שיפתחו בו שבילים היא למעלה, וכמו שנפתחים בו שבילים ודרכים, כך נבקע ונפתח. ומשום כך הכל תלוי למעלה, וצריכים לברך אותו ולתת לו חזק מלמטה כדי שיתברך מלמעלה ויתחזק כראוי, ועל כן כתוב ׳וברכת את ה'׳, דוקא את.

מן המפרשים

מקדש מלך: לאפתחא ביה שבילין לעילא איהו פי' ע"י עתיקא קדישא ועיין פרשת בשלח. דהא צדקה דאיהו עביד קאים לעלמא כתב הרב ז"ל כי מצוה ראשונה שעושה האדם ביום נרשמת במצחו וכשעושה מצוה שנייה נבלעת הראשונה ונרשמת השנייה במצחו. אבל מצות הצדקה קיימת…

אור החמה: נפקין מגו האי מזלא. ג' הראשונות סוד הראש והמוח נובע כח הטיפה ומשם יוצאות נשמות זכרים בבחינת הת"ת ונקבות בבחינת המלכות משם וענין זה מוכרח ובמקום אחר אפרש.

הסולם: ת"ח כל זווגין וכו': בוא וראה כל הזווגים שבעולם, קשים לפני מדרגה הזו, דהיינו הנוקבא, משום כשנעשה הזווג הזה, להוליד נשמות, יוצאות כל הנשמות מן מזל הזה שלמעלה, שהוא נהר הנמשך ויוצא מעדן, דהיינו יסוד דז"א, וכשההשתוקקות נמצא להמשיך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר