'מאנה להנחם כי איננו' - הרחקת הואו מרחל ומניעת נחמתה
ויגש · ׳והקל נשמע בית פרעה׳ - סוד התפילה הנסתרת וגאולת הקל בואו · מאמר 10 · פיסקה 7 · דף רי ע"א
לשון הזוהר
׳וְהַקֹּל נִשְׁמַע׳ - לְעֵילָא לְעֵילָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּוא"ו אִתְרַחַק וְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, וּכְדֵין ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנוּ׳. ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳, כִּי אֵינָם מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳, וְהָא אוֹקִימְנָא, ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳, דְּבַעֲלָהּ לָא אִשְׁתַּכַּח עִמָּהּ. דְּאִלְּמָלֵא בַּעֲלָהּ יִשְׁתַּכַּח עִמָּהּ, תִּתְנַחֵם עֲלַיְיהוּ. דְּהָא כְּדֵין בְּנָהָא, לָא יְהוֹן בְּגָלוּתָא. וּבְגִין דְּאֵינֶנּוּ, לָאו אִיהִי מִתְנַחֲמָא עַל בְּנָהָא, בְּגִין דִּבְנָהָא אִתְרַחֲקוּ מִנָּהּ, עַל דְּאֵינֶנּוּ עִמָּהּ.
תרגום
׳וְהַקֹל נִשְׁמַע׳ (בראשית מה, טז) - לְמַעְלָה לְמַעְלָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁוָּא"ו הִתְרַחֵק וְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה, וְאָז ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׳ (ירמיה לא, טו) - כִּי אֵינֶנּוּ? כִּי אֵינָם צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת! אֶלָּא כִּי אֵינֶנּוּ, וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ כִּי אֵינֶנּוּ, שֶׁבַּעְלָהּ לֹא נִמְצָא עִמָּהּ, שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה בַּעְלָהּ נִמְצָא עִמָּהּ, תִּתְנַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אָז בָּנֶיהָ לֹא יִהְיוּ בַּגָּלוּת, וּמִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנּוּ, אֵינָהּ מִתְנַחֶמֶת עַל בָּנֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁבָּנֶיהָ הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנָּה עַל שֶׁאֵינֶנּוּ עִמָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והקל נשמע׳ - לעילא לעילא. מאי טעמא. בגין דוא"ו אתרחק ואסתלק מניה, וכדין ׳רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׳. ׳כי איננו׳, כי אינם מבעי ליה. אלא ׳כי איננו׳, והא אוקימנא, ׳כי איננו׳, דבעלה לא אשתכח עמה. דאלמלא בעלה ישתכח עמה, תתנחם עלייהו. דהא כדין בנהא, לא יהון בגלותא. ובגין דאיננו, לאו איהי מתנחמא על בנהא, בגין דבנהא אתרחקו מנה, על דאיננו עמה.
התרגום: ׳והקל נשמע׳ (בראשית מה, טז) - למעלה למעלה. מה הטעם? משום שוא"ו התרחק והסתלק ממנה, ואז ׳רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׳ (ירמיה לא, טו) - כי איננו? כי אינם צריך היה להיות! אלא כי איננו, והנה בארנו כי איננו, שבעלה לא נמצא עמה, שאלמלא היה בעלה נמצא עמה, תתנחם עליהם, שהרי אז בניה לא יהיו בגלות, ומשום שאיננו, אינה מתנחמת על בניה, משום שבניה התרחקו ממנה על שאיננו עמה.
מן המפרשים
אור החמה: ובגין דאיננו לאו איהי מתנחמא וגו' הם ג' בחינות קשורות כא' מלכות נקשרת למטה בתחתונים המעוררים אותה ונקשרת בת"ת ו' וכאשר היא נעזבת מן התחתונים נעזבת מן העליונים וכאשר היא נקשרת בעליונים אין צער בתחתונים ולכך תלויים אלו באלו ולזה…
הסולם: והקל נשמע: שנשמע למעלה למעלה, דהיינו שהנוקבא עלתה למעלה לקו שמאל דבינה שאז נחרבים ב' המקדשים כנ"ל בדיבור הסמוך. מה הטעם שנחרבים, משום שה ו', שהוא ז"א. נתרחק ונסתלק מן הנוקבא, שהוא מלביש לימין דבינה, והנוקבא לשמאל דבינה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: