תפילה בלחש כחנה - 'קל נשמע' וסימן לבכיית השכינה
ויגש · ׳והקל נשמע בית פרעה׳ - סוד התפילה הנסתרת וגאולת הקל בואו · מאמר 10 · פיסקה 4 · דף רי ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, לָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמִשְׁמַע קָלֵיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, אֶלָּא לְצַלָּאָה בְּלַחַשׁ, בְּהַהוּא קָלָא דְּלָא אִשְׁתְּמַע. וְדָא הִיא צְלוֹתָא דְּאִתְקַבָּלַת תָּדִיר. וְסִימָנִיךְ, ׳וְהַקֹּל נִשְׁמַע׳, קֹל בְּלָא וא"ו, נִשְׁמַע. דָּא הִיא צְלוֹתָא דְּהִיא בַּחֲשַׁאי. דִּכְתִיב בְּחַנָּה, ׳וְקוֹלָהּ לא יִשָּׁמַע׳ (שמואל א א, יג). דָּא הִיא צְלוֹתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל, כַּד אִתְעֲבִיד גּוֹ רְעוּתָא וְכַוָּונָה וְתִקּוּנָא כְּדְקָא יְאוּת, וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא דְמָרֵיהּ כְּדְקָא יָאוֹת בְּכָל יוֹמָא. (׳והקל נשמע בית פרעה׳. ׳והקל נשמע׳ חסר וא"ו, מאי טעמא, אמר רבי אלעזר, דא היא שכינתא דבכאת על חרוב בי מקדשא ועל גלותהון דישראל. כתיב הכא, ׳והקל נשמע׳, וכתיב התם, ׳קול ברמה נשמע׳ (ירמיהו לא, טו). מה להלן שכינתא, אף כאן נמי שכינתא).
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא צָרִיךְ לָאָדָם לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ בְּאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁלֹּא נִשְׁמָע, וְזוֹ הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְקַבֶּלֶת תָּמִיד, וְסִימָן לַדָּבָר - וְהַקֹּל נִשְׁמַע. קֹל בְּלִי וָא"ו, נִשְׁמַע. זוֹ הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בַּחֲשַׁאי, שֶׁכָּתוּב בְּחַנָּה ׳וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ׳. זוֹ הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁמְּקַבֵּל הקב"ה כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית בְּתוֹךְ רָצוֹן וְכַוָּנָה וְתִקּוּן כָּרָאוּי, וּלְיַחֵד אֶת הַיִּחוּד שֶׁל רִבּוֹנוֹ כָּרָאוּי בְּכָל יוֹם. (׳וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה׳ (בראשית מה, טז), וְהַקֹּל נִשְׁמַע, חָסֵר וא"ו, מָה הַטַּעַם? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, זוֹ הִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁבּוֹכָה עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּתוּב כָּאן וְהַקֹּל נִשְׁמַע, וְכָתוּב שָׁם, ׳קול בְּרָמָה נִשְׁמָע, מַה לְהַלָּן שְׁכִינָה, אַף כָּאן גַּם כֵּן שְׁכִינָה׳ (ירמיה לא, טו)).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך, לא אצטריך ליה לבר נש למשמע קליה בצלותיה, אלא לצלאה בלחש, בההוא קלא דלא אשתמע. ודא היא צלותא דאתקבלת תדיר. וסימניך, ׳והקל נשמע׳, קל בלא וא"ו, נשמע. דא היא צלותא דהיא בחשאי. דכתיב בחנה, ׳וקולה לא ישמע׳ (שמואל א א, יג). דא היא צלותא דקודשא בריך הוא קביל, כד אתעביד גו רעותא וכוונה ותקונא כדקא יאות, וליחדא יחודא דמריה כדקא יאות בכל יומא. (׳והקל נשמע בית פרעה׳. ׳והקל נשמע׳ חסר וא"ו, מאי טעמא, אמר רבי אלעזר, דא היא שכינתא דבכאת על חרוב בי מקדשא ועל גלותהון דישראל. כתיב הכא, ׳והקל נשמע׳, וכתיב התם, ׳קול ברמה נשמע׳ (ירמיהו לא, טו). מה להלן שכינתא, אף כאן נמי שכינתא).
התרגום: ומשום כך לא צריך לאדם לשמע קולו בתפלתו, אלא להתפלל בלחש באותו הקול שלא נשמע, וזו התפלה שמתקבלת תמיד, וסימן לדבר - והקל נשמע. קל בלי וא"ו, נשמע. זו היא התפלה שהיא בחשאי, שכתוב בחנה ׳וקולה לא ישמע׳. זו היא התפלה שמקבל הקב"ה כשנעשית בתוך רצון וכונה ותקון כראוי, וליחד את היחוד של רבונו כראוי בכל יום. (׳והקל נשמע בית פרעה׳ (בראשית מה, טז), והקל נשמע, חסר וא"ו, מה הטעם? אמר רבי אלעזר, זו היא השכינה שבוכה על חרבן בית המקדש ועל גלותם של ישראל, כתוב כאן והקל נשמע, וכתוב שם, ׳קול ברמה נשמע, מה להלן שכינה, אף כאן גם כן שכינה׳ (ירמיה לא, טו)).
מן המפרשים
כתם פז: והקול נשמע בית פרעה קל חסר ו"ו. ראיתי בנוסחאות המאמר הזה את שלמעלה למטה ואת שלמטה למעלה והכוונה אחת היא במאוחר ובקודם והוא להודיע כי במקום שנכתב ק"ל חסר הרמז אל השכינה כשהיא כביכול נפרדת מבן זוגה שהוא סוד הו"ו שאינם בחבור הו"ו…
מקדש מלך: והקל נשמע חסר ו' א"ר אלעזר וכו' מכאן נראה דגרסינן לעיל והקול נשמע רבי אבא פתח ואמר נכספה וגם כלתה וכו' כבספרים ישנים: ול"ג רבי אלעזר דא"כ דבריו סותרים זה את זה דלעיל מפרש קל בלא ו' נשמע דהיינו מי שמתפלל בלחש ואינו משמיע קילו…
אור החמה: ובג"כ לא אצטריך כלומר השתא דאמינ' שאין נקרא תפלה בעצ' כי אם התפלה הנאמר' בלחש לכן לא איצטריך ליה לבר נש למשמע קליפה וכו'. כד אתעביד גו רעותא וכונה הכא פריש קרא דפתח ביה דקאמר לבי ובשרי ירננו אל אל חי ר"ל שלא יהיה הגוף והבשר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: