בשעה שמיחד שם הקבה כל חילות השמים עומדים שורות - ממנה עומד הלניו ומלקט שושנים אברי הגוף
ואתחנן · שמע ישראל יהוה אחד - סוד יחוד האברים כלקוט שושנים ועטרת הקבה בקרבן שלם · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף רסג ע"א
לשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְיַיחְדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא כֻּלְּהוּ, קַיְימִין שׁוּרִין שׁוּרִין, בְּגִין לְאִתְתַּקְנָא וּלְאִתְכַּלְּלָא כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא יִחוּדָא, לְמֵיקָם בְּרָזָא דְּחָד בְּיִחוּדָא חֲדָא. כֻּלְּהוּ מִתְתַּקְּנָן בְּתִקּוּנֵיהוֹן כְּדְקָא יָאוּת. בְּהַאי שַׁעֲתָא קַיְּימָא חַד מְמָנָא שַׁמָשָׁא, דְּקַיְּימָא תְּחוֹת רמ"ח עָלְמִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא. וְדָא אִקְרֵי הלני"ו, קַיְּימָא מְחַכָּה לְהַהוּא יִחוּדָא, וְדָא אִיהוּ מְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ו, ב). דְּאִינּוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא.
תרגום
בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לְיַחֵד אֶת שֵׁם הקב"ה, כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן וּלְהִכָּלֵל כֻּלָּם בְּאוֹתוֹ יִחוּד, לַעֲמֹד בְּסוֹד אֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד. כֻּלָּם מִתְתַּקְּנִים בְּתִקּוּנֵיהֶם כָּרָאוּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹמֵד מְמֻנֶּה אֶחָד שַׁמָּשׁ שֶׁעוֹמֵד תַּחַת מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עוֹלָמוֹת, וְכֻלָּם נִקְרָאִים אֵיבְרֵי הַגּוּף. וְזֶה נִקְרָא הלני"ו, עוֹמֵד וּמְחַכֶּה לְאוֹתוֹ יִחוּד, וְזֶהוּ מְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים, שֶׁהֵם אֵיבְרֵי הַגּוּף׳ (שיר השירים ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בשעתא דאתי בר נש לייחדא שמא דקודשא בריך הוא, כל חילי שמיא כלהו, קיימין שורין שורין, בגין לאתתקנא ולאתכללא כלהו בההוא יחודא, למיקם ברזא דחד ביחודא חדא. כלהו מתתקנן בתקוניהון כדקא יאות. בהאי שעתא קיימא חד ממנא שמשא, דקיימא תחות רמ"ח עלמין, וכלהו אקרון שייפין דגופא. ודא אקרי הלני"ו, קיימא מחכה לההוא יחודא, ודא איהו מלקט שושנים, כמה דאת אמר ׳וללקוט שושנים׳ (שיר השירים ו, ב). דאינון שייפין דגופא.
התרגום: בשעה שבא אדם ליחד את שם הקב"ה, כל חילות השמים עומדים שורות שורות כדי להתתקן ולהכלל כלם באותו יחוד, לעמד בסוד אחד ביחוד אחד. כלם מתתקנים בתקוניהם כראוי. באותה שעה עומד ממנה אחד שמש שעומד תחת מאתים ארבעים ושמונה עולמות, וכלם נקראים איברי הגוף. וזה נקרא הלני"ו, עומד ומחכה לאותו יחוד, וזהו מלקט שושנים, כמו שנאמר ׳וללקט שושנים, שהם איברי הגוף׳ (שיר השירים ו).
מן המפרשים
קרני אור: ודא אקרי הלני"ו ודא אקרי הלני"ו. א"ל דזה שמו של ממנא ושמשא הנ"ל:
הסולם: בשעתא דאתי ב"נ וכו': בשעה שהאדם בא ליחד שם הקב"ה. כל צבאות השמים, כולם עומדים שורות שורות כדי להתתקן ושיתכללו כולם באותו היחוד, לעמוד בסוד אחד ביחוד אחד. כולם מתתקנים בתקונם, ע"י יחוד הזה, כראוי. בשעה זו עומד ממונה ושמש אחד,…