ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 4: אתה החלות להראות את עבדך - סוד שלמות משה ומדוע ישראל דבקים בהוי ולא בממנה אחר › פיסקה 3 (רס ע"ב)

ויאמר הוי אלי רב לך אל תוסף - אמר הקבה רב לך שהזדוגת בשכינה עכשו זמן הלבנה יהושע יאיר

ואתחנן · אתה החלות להראות את עבדך - סוד שלמות משה ומדוע ישראל דבקים בהוי ולא בממנה אחר · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף רס ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף וְגוֹ'׳ (דברים ד', כו). אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, ׳רַב לָךְ׳ דְּאִזְדַּוְּוגַת בִּשְׁכִינְתָּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אַל תּוֹסֶף, רִבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳רַב לָךְ׳ בִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא דְּהֲוָה גַּבָּךְ, אַל תּוֹסֶף, דְּהָא זִמְנָא דְּסִיהֲרָא מָטָא, וְסִיהֲרָא לָא יָכִיל לְאַנְהָרָא, עַד דְּיִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא. אֲבָל ׳וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ׳. אַנְתְּ דְּהוּא שִׁמְשָׁא, בָּעֵי לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף וְגוֹ'׳ (דברים ג, כו). אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, ׳רַב לָךְ׳ שֶׁהִזְדַּוַּגְתָּ בַּשְּׁכִינָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ אַל תּוֹסֶף. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳רַב לָךְ׳ בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיָה ׳לָךְ, אַל תּוֹסֶף׳ - שֶׁהֲרֵי זְמַן הַלְּבָנָה הִגִּיעַ, וּלְבָנָה לֹא יְכוֹלָה לְהָאִיר עַד שֶׁיִּתְכַּנֵּס הַשֶּׁמֶשׁ. אֲבָל, ׳וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ׳ (דברים ג, כח) - אַתָּה, שֶׁהוּא הַשֶּׁמֶשׁ, צָרִיךְ לְהָאִיר לַלְּבָנָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאמר יהו"ה אלי רב לך אל תוסף וגו'׳ (דברים ד', כו). אמר רבי חייא, אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, משה, ׳רב לך׳ דאזדווגת בשכינתא, מכאן ולהלאה אל תוסף, רבי יצחק אמר, ׳רב לך׳ בנהירו דשמשא דהוה גבך, אל תוסף, דהא זמנא דסיהרא מטא, וסיהרא לא יכיל לאנהרא, עד דיתכניש שמשא. אבל ׳וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו׳. אנת דהוא שמשא, בעי לאנהרא לסיהרא, והא אתמר.

התרגום: ׳ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף וגו'׳ (דברים ג, כו). אמר רבי חייא, אמר לו הקב"ה למשה, משה, ׳רב לך׳ שהזדוגת בשכינה, מכאן ואילך אל תוסף. רבי יצחק אמר, ׳רב לך׳ באור השמש שהיה ׳לך, אל תוסף׳ - שהרי זמן הלבנה הגיע, ולבנה לא יכולה להאיר עד שיתכנס השמש. אבל, ׳וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו׳ (דברים ג, כח) - אתה, שהוא השמש, צריך להאיר ללבנה, והרי נתבאר.

מן המפרשים

מקדש מלך: ר' יצחק אמר וכו' נ"ב בא לחלוק על ר' חייא שאין פי' רב לך אל תוסף גדולה מזו כי למה יאמר ה' למרע"ה כך. אלא הכי קאמר ליה כיון שאתה במדריגת השמש אל תתפלל כיון דזימנא דסיהרא מטא:

קרני אור: רב לך רב לך. ר"ל כמה גדולה היתה לך 'דאזדווגת' כו':

הסולם: ויאמר ה' אלי רב לך וגו': א"ר חייא, אמר לו הקב"ה למשה, משה, רב לך שנתחברת בשכינה, מכאן ולהלאה, אל תוסף . רבי יצחק אמר, רב לך באור השמש שהיה אצלך, אל תוסף כי הגיע זמן הלבנה, שהיא יהושע, והלבנה אינה יכולה להאיר עד שיאסף השמש.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: