ובשכבך להנהיג עצמו ביראת רבונו בקדושה וענוה - ובקומך לתת תשבחות לרבונו שהשיב נשמתו וקשרתם על יד כהה
ואתחנן · ושננתם לבניך ודברת בם - סוד חידוד דברי תורה כחרב וששת התנאים בבית בדרך ובקימה ובשכיבה · מאמר 28 · פיסקה 3 · דף רסט ע"א
לשון הזוהר
וּבְשָׁכְבְּךָ, לְדַבְּרָא גַּרְמֵיהּ בִּדְחִילוּ דְּמָארֵיהּ, בִּקְדוּשָּׁה, בַּעֲנָוָה דְּלָא יִשְׁתְּכַח חָצִיף לָקֳבְלֵיהּ דְּמָארֵיהּ. וּבְקוּמֶךָ, לְמֵיהַב תּוּשְׁבְּחָן לְמָארֵיהּ דְּאָתִיב נִשְׁמָתֵיהּ. דְּהָא בְּכַמָּה חִיּוּבִין אִשְׁתְּכַח קַמֵּי מָארֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד עִמֵּיהּ חֶסֶד, וְאָתִיב לָהּ לְגוּפֵיהּ. ׳וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל׳ (דברים ו, ח) יָדְכָה. הָא אוּקְמוּהָ, עַל יַד כֵּהָה, וְדָא הוּא שְׂמָאלָא. וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא אָמַר, עַל יַד כֹּ"ה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כֹּ"ה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׳ (בראשית טו, ה).
תרגום
וּבְשָׁכְבְּךָ, לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּיִרְאַת רִבּוֹנוֹ, בִּקְדֻשָּׁה וּבַעֲנָוָה, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָצוּף כְּנֶגֶד רִבּוֹנוֹ. וּבְקוּמֶךְ, לָתֵת תִּשְׁבָּחוֹת לְרִבּוֹנוֹ שֶׁהֵשִׁיב נִשְׁמָתוֹ. שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִים הוּא נִמְצָא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, והקב"ה עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד וּמֵשִׁיב אוֹתָהּ לְגוּפוֹ. ׳וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל [ יָדְךְ׳ (דברים ו, ח) ] יָדְכָה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ עַל יָד כֵּהָה, וְזוֹהִי הַשְּׂמֹאל. וּבְסֵפֶר הָאַגָּדָה אָמַר, עַל יַד כֹּ"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כֹּ"ה יִהְיֶה זַרְעֶךְ׳ (בראשית טו, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובשכבך, לדברא גרמיה בדחילו דמאריה, בקדושה, בענוה דלא ישתכח חציף לקבליה דמאריה. ובקומך, למיהב תושבחן למאריה דאתיב נשמתיה. דהא בכמה חיובין אשתכח קמי מאריה, וקודשא בריך הוא עביד עמיה חסד, ואתיב לה לגופיה. ׳וקשרתם לאות על׳ (דברים ו, ח) ידכה. הא אוקמוה, על יד כהה, ודא הוא שמאלא. ובספרא דאגדתא אמר, על יד כ"ה. כמה דאת אמר ׳כ"ה יהיה זרעך׳ (בראשית טו, ה).
התרגום: ובשכבך, להנהיג עצמו ביראת רבונו, בקדשה ובענוה, שלא ימצא חצוף כנגד רבונו. ובקומך, לתת תשבחות לרבונו שהשיב נשמתו. שהרי בכמה חיובים הוא נמצא לפני רבונו, והקב"ה עושה עמו חסד ומשיב אותה לגופו. ׳וקשרתם לאות על [ ידך׳ (דברים ו, ח) ] ידכה, הרי פרשוה על יד כהה, וזוהי השמאל. ובספר האגדה אמר, על יד כ"ה, כמו שנאמר ׳כ"ה יהיה זרעך׳ (בראשית טו, ה).
מן המפרשים
מקדש מלך: על יד כהה פי' כמ"ש הרב שתפילין של יד הם לגבי זעיר תפלין של יד. ולגבי רחל הם תפלין של ראש דידה עכ"ל וכאלו אמר ע"י זעיר וכה דהיינו רישא דכה:
קרני אור: וקשרתם לאות וקשרתם לאות כו' על יד כ"ה. ר"ל הוא תפלין דמל' כנ"ל:
הסולם: ובשכבך, לדברא גרמיה וכו': ובשכבך, פירושו, לנהוג עצמו ביראת אדונו, בקדושה, בענוה, שלא יהיה עז פנים לפני אדונו. ובקומך , היינו לתת תשבחות לאדונו, שהשיב נשמתו. כי בכמה עונות הוא נמצא לפני אדונו, והקב"ה עשה עמו חסד והשיב נשמתו…