ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 14: חקק משה כה אותיות בסוד היחוד - ארבע פרשיות התפלין וארבעה מלאכים המלוים היוצא בהם › פיסקה 5 (רסד ע"ב)

אחר שנכללו ימין ושמאל בכלל צריך להוציא בפרט - הוי אחד בתפלין של ראש ושמו אחד בזרוע

ואתחנן · חקק משה כה אותיות בסוד היחוד - ארבע פרשיות התפלין וארבעה מלאכים המלוים היוצא בהם · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף רסד ע"ב

לשון הזוהר

וּמִגּוֹ דְּאִתְכְּלִילוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא בְּרָזָא דִּשְׁמָא חַד בְּאֹרַח כְּלָל, אִצְּטְרִיךְ לְבָתַר לְאַפָּקָא לוֹן. בְּאֹרַח פְּרָט, אֲבָל לָאו בְּאֹרַח יִחוּדָא, דְּהָא יִחוּדָא בִּקְרָאֵי קַדְמָאֵי אִיהוּ, לְמֶהֱוִי יהו"ה אֶחָד, בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא. וּשְׁמוֹ אֶחָד, בִּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא. וַהֲוִי כֹּלָּא חַד. כֵּיוָן דְּיִחוּדָא אִתְסָדָּר כֹּלָּא בִּכְלָלָא, מֵרֵישָׁא דִּנְקוּדָה עִלָּאָה, אִצְּטְרִיךְ לְבָתַר לְאִתְעַטְרָא מֵרֵישָׁא דִּנְהוֹרָא קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ רֵישָׁא דְּכֹלָּא. (ע"כ רעיא מהימנא).

תרגום

וּמִתּוֹךְ שֶׁנִּכְלְלוּ יָמִין וּשְׂמֹאל בְּסוֹד שֶׁל שֵׁם אֶחָד בְּדֶרֶךְ כְּלָל, צָרִיךְ אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט, אֲבָל לֹא בְּדֶרֶךְ יִחוּד, שֶׁהֲרֵי הַיִּחוּד הוּא בַּפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים, לִהְיוֹת ה' אֶחָד, בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וּשְׁמוֹ אֶחָד, בִּתְפִלִּין שֶׁל זְרוֹעַ. וְנִהְיָה הַכֹּל אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁהַיִּחוּד הִסְתַּדֵּר הַכֹּל בִּכְלָל מֵרֹאשׁ הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, צָרִיךְ אַחַר כָּךְ לְהִתְעַטֵּר מֵהָרֹאשׁ שֶׁל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַכֹּל. [ ע"כ רעיא מהימנא ].

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומגו דאתכלילו ימינא ושמאלא ברזא דשמא חד בארח כלל, אצטריך לבתר לאפקא לון. בארח פרט, אבל לאו בארח יחודא, דהא יחודא בקראי קדמאי איהו, למהוי יהו"ה אחד, בתפלין דרישא. ושמו אחד, בתפלין דדרועא. והוי כלא חד. כיון דיחודא אתסדר כלא בכללא, מרישא דנקודה עלאה, אצטריך לבתר לאתעטרא מרישא דנהורא קדמאה, דאיהו רישא דכלא. (ע"כ רעיא מהימנא).

התרגום: ומתוך שנכללו ימין ושמאל בסוד של שם אחד בדרך כלל, צריך אחר כך להוציא אותם בדרך פרט, אבל לא בדרך יחוד, שהרי היחוד הוא בפסוקים הראשונים, להיות ה' אחד, בתפלין של ראש. ושמו אחד, בתפלין של זרוע. ונהיה הכל אחד. כיון שהיחוד הסתדר הכל בכלל מראש הנקדה העליונה, צריך אחר כך להתעטר מהראש של האור הראשון, שהוא ראש הכל. [ ע"כ רעיא מהימנא ].

מן המפרשים

קרני אור: ברזא דשמא חד ברזא דשמא חד. ר"ל בהוי"ה הב' ד'שמע':

הסולם: ומגו דאכלילו ימינא וכו': ומשום שנכלל ימין ושמאל דדעת, בסוד שם אחד, בקריאת שמע, דהיינו בהויה אחרונה (כנ"ל אות פ"ז) בדרך כלל, הוא צריך אח"כ להוציאם בדרך פרט, דהיינו ואהבת בפני עצמו, והיה אם שמוע בפני עצמו, אבל לא בדרך היחוד, כי…

לכל המפרשים על פיסקה זו