עצת האדם בלילה על מטתו - לקבל עול מלכות בלב שלם ולמסר פקדון נפשו
ואתחנן · ואתחנן אל הוי - סוד כח התורה המבטל גזרות ומסירת פקדון הנפש בלילה · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף רס ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, עֵיטָא דְּבַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ סָלִיק בְּלֵילְיָא עַל עַרְסֵיהּ, בָּעֵי לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָּא, בְּלִבָּא שְׁלִים. וּלְאַקְדְמֵי לְמִימְסַר גַּבֵּיהּ פִּקְדּוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, בְּגִין דְּכָל עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, דְּהָא אִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְכָל רוּחֵי דִּבְנֵי נָשָׁא נָפְקִין, וְסַלְּקִין וְאִתְטַמְּרָן (ס"א ואתמסרו) גַּבֵּיהּ. וּבְגִין דְּאִינּוּן בְּפִקְדּוֹנָא, כֻּלְּהוּ תַּיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, עֵצָה שֶׁל הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שֶׁל מַעְלָה בְּלֵב שָׁלֵם, וּלְהַקְדִּים לִמְסֹר אֵלָיו פִּקְדוֹן נַפְשׁוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי עֵץ הַמָּוֶת שָׁרוּי בָּעוֹלָם, וְכָל רוּחוֹת בְּנֵי אָדָם יוֹצְאוֹת וְעוֹלוֹת וּמִתְחַבְּאוֹת [ וְנִמְסְרוּ ] אֶצְלוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהֵן בְּפִקָּדוֹן, כֻּלָּן שָׁבוֹת לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, עיטא דבר נש כד איהו סליק בליליא על ערסיה, בעי לקבלא עליה עול מלכותא דלעילא, בלבא שלים. ולאקדמי למימסר גביה פקדונא דנפשיה. והא אוקמוה, בגין דכל עלמא טעמין טעמא דמותא, דהא אילנא דמותא שריא בעלמא, וכל רוחי דבני נשא נפקין, וסלקין ואתטמרן (ס"א ואתמסרו) גביה. ובגין דאינון בפקדונא, כלהו תייבין לאתרייהו.
התרגום: בא וראה, עצה של האדם, כשהוא בלילה על מטתו, צריך לקבל עליו על מלכות של מעלה בלב שלם, ולהקדים למסר אליו פקדון נפשו. והרי פרשוה, משום שכל העולם טועמים טעם המות, שהרי עץ המות שרוי בעולם, וכל רוחות בני אדם יוצאות ועולות ומתחבאות [ ונמסרו ] אצלו. ומשום שהן בפקדון, כלן שבות למקומותיהן.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומ"ש לאקדמא פי' קודם שישן שיש חשש שלא יקטרגו עליו מחמת עונותיו ולא תשוב נפשו אליו אבל כשיפקדנה ביד ה' אין ה' מועל בפקדון ח"ו: דהא אילנא דמותא נ"ב כי בלילה אז יניקת הקליפה מהשכינה עה"ד טו"ר: עול מלכותא דלעילא נ"ב ע"י ק"ש שעל…
הסולם: ת"ח עיטא דב"נ וכו': בוא וראה, עצה לאדם. כשהוא עולה על מטתו בלילה, צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בלב שלם, ולהקדים למסור אליו פקדון הנפש. והעמידוהו,משום שכל אדם טועם בלילה טעם המות, כי אילן המות שורה בעולם, שהוא המלכות, וכל…
אור יקר: [סימן א] כטה היא חילא וכו׳ שהיא נוצחת כל הדברים, וכמה.