ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 5: ׳ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים׳ - מצוות ידיעת ה' בכלל ובפרט › פיסקה 3 (כה ע"א)

לימוד מצוה ראשונה במצרים - תנאי לאמונה בנסים

וארא · ׳ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים׳ - מצוות ידיעת ה' בכלל ובפרט · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף כה ע"א

לשון הזוהר

כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲווֹ יַדְעֵי לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֵּיוָן דְּאָתָא מֹשֶׁה לְגַבַּיְיהוּ, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה דָּא אוֹלִיף לוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהו"ה אֱלהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ'׳. וְאִלְמָלֵא פִּקּוּדָא דָּא, לָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל מֵהֵימְנִין, בְּכָל אִינּוּן נִיסִּין וּגְבוּרָן דְּעָבַד לוֹן בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן דְּיָדְעוּ פִּקּוּדָא דָּא בְּאוֹרַח כְּלָל, אִתְעָבִידוּ לְהוֹן נִסִּין וּגְבוּרָן.

תרגום

כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מַכִּירִים אֶת הקב"ה. כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם, לִמֵּד אוֹתָם מִצְוָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'׳ (שמות ו, ז) ' אֱלֹהֵיכֶם ׳הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ'׳. וְאִלְמָלֵא מִצְוָה זוֹ, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּכָל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ מִצְוָה זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוו ידעי ליה לקודשא בריך הוא כיון דאתא משה לגבייהו, פקודא קדמאה דא אוליף לון, דכתיב, ׳וידעתם כי אני יהו"ה אלהיכם המוציא אתכם וגו'׳. ואלמלא פקודא דא, לא הוו ישראל מהימנין, בכל אינון ניסין וגבורן דעבד לון במצרים. כיון דידעו פקודא דא באורח כלל, אתעבידו להון נסין וגבורן.

התרגום: כשיצאו ישראל ממצרים לא היו מכירים את הקב"ה. כיון שבא משה אליהם, למד אותם מצוה ראשונה זו, שכתוב ׳וידעתם כי אני ה'׳ (שמות ו, ז) ' אלהיכם ׳המוציא אתכם וגו'׳. ואלמלא מצוה זו, לא היו ישראל מאמינים בכל אותם נסים וגבורות שעשה להם במצרים. כיון שידעו מצוה זו בדרך כלל, נעשו להם נסים וגבורות.

מן המפרשים

יהל אור: ואלמלא פקודא דא כו'. כמ"ש "הגידו האותיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם" ( ישעיהו מא , כג) . ולכן היו קודם למכות התראות לידע שהיו המכות מאתו י"ת. וזה ענין אותות ומופתים. שהאות הוא הודעת הדבר קודם למעשה כנ"ל "הגידו האותיות כו'", וזהו…

אור החמה: לא הוו ידעי ליה להקב"ה לא דרך כלל ולא דרך פרט ולסוף מ' שנין אז גלה להם סוד הספירות וענין סתרי תורה וכן פי' ג"כ בפ' וילך.

הסולם: כד נפקי ישראל וכו': כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים את הקב"ה. כיון שבא אליהם משה, למד אותם מצוה ראשונה הזו, שכתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם וגו'. ולולא מצוה הזו, לא היו ישראל נאמנים לה', גם אחר כל אלו הנסים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: