ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 3: ׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳ - ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש › פיסקה 15 (כד ע"ב)

ארבעה נהרות ואבני החושן - שתים עשרה כנגד השבטים

וארא · ׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳ - ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש · מאמר 3 · פיסקה 15 · דף כד ע"ב

לשון הזוהר

בְּגִין דְּהָא עָפָר, כַּד אִיהוּ אוֹלִיד בְּחֵילָא דִּתְלַת עִלָּאֵי, אַפִּיק אַרְבְּעָה נַהֲרִין, דְּתַמָּן מִשְׁתַּכְּחֵי אַבְנֵי יְקָר, וּבַאֲתַר חַד אִינּוּן, דִּכְתִּיב ׳שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם׳ - וְאִלֵּין אַבְנֵי יָקָר אִינּוּן תְּרֵיסַר, וְאִינּוּן לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, לָקֳבֵיל תְּרֵיסַר שְׁבָטִין, דִּכְתִּיב, ׳וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמוֹתָם׳ (שמות כח, כא) - וְאִלֵּין תְּרֵיסַר בָּקָר, דְּאִינּוּן תְּחוֹת יַמָּא.

תרגום

מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הֶעָפָר, כְּשֶׁהא מוֹלִיד בַּכֹּחַ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָעֶלְיוֹנִים, מוֹצִיא אַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁשָּׁם נִמְצָאוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, וְהֵם בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם׳ (בראשית ב, יב) - וְאוֹתָן אֲבָנִים יְקָרוֹת הֵן ׳שְׁתֵּים עֶשְּׂרֵה׳, וְהֵן לְאַרְבָּעָה צִדְדֵי הָעוֹלָם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם׳ (שמות כח, כא) - וּשְׁנֵים עָשָׂר הַבָּקָר הַלָּלוּ שֶׁהֵם תַּחַת הַיָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין דהא עפר, כד איהו אוליד בחילא דתלת עלאי, אפיק ארבעה נהרין, דתמן משתכחי אבני יקר, ובאתר חד אינון, דכתיב ׳שם הבדלח ואבן השהם׳ - ואלין אבני יקר אינון תריסר, ואינון לארבע סטרי עלמא, לקביל תריסר שבטין, דכתיב, ׳והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם׳ (שמות כח, כא) - ואלין תריסר בקר, דאינון תחות ימא.

התרגום: משום שהרי העפר, כשהא מוליד בכח של שלשת העליונים, מוציא ארבעה נהרות ששם נמצאות אבנים יקרות, והם במקום אחד, שכתוב ׳שם הבדלח ואבן השהם׳ (בראשית ב, יב) - ואותן אבנים יקרות הן ׳שתים עשרה׳, והן לארבעה צדדי העולם כנגד שנים עשר שבטים, שכתוב ׳והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם׳ (שמות כח, כא) - ושנים עשר הבקר הללו שהם תחת הים.

מן המפרשים

מהרח"ו: 11והרח"ו זלה"ה 11והרח"ו זלה"ה פי' ז"ל ענין הד' יסודות הנראה מפשט הלשון שהם ארמ"ע וזולתן הן הד' הרוחות בטבע הד' יסודות אלא שהחליפן השי"ת כדי למזגן כי האש חם ויבש ורוח דרום חם ויבש ומהראוי שיהיה האש ברוח דרום שהוא מטבעו ומפני…

הסולם: בגין דהא עפר וכו': כי כשהעפר הוליד בכח ג' עליונים, כשהוא לעצמו, הוציא ארבעה נהרות, ששם נמצאים אבנים יקרות, ובמקום אחד הם, דהיינו בנהר פישון בלבד, שיצא מכח האש שבעפר, שכתוב שם הבדלח ואבן השהם. ואלו אבני יקר הן י"ב, והן לד'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: