ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 3: ׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳ - ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש › פיסקה 11 (כד ע"א)

מצפון זהב יאתה - תולדת האש הנאחזת בעפר

וארא · ׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳ - ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש · מאמר 3 · פיסקה 11 · דף כד ע"א

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָּא, צָפוֹן עָבִיד דַּהֲבָא, דְּמִסְטְרָא דְּתּוּקְפָּא דְּאֶשָּׁא, אִתְעָבִיד דַּהֲבָא, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה׳ (איוב לז, כב) - דְּאֵשׁ אִתְאֲחִיד בֶּעָפָר, וְאִתְעָבִיד דַּהֲבָא, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ׳ (איוב כח, ו) - וְרָזָא דָּא, שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב.

תרגום

כְּמוֹ כֵן צָפוֹן עוֹשֶׂה זָהָב, שֶׁמִּצַּד תֹּקֶף הָאֵשׁ נַעֲשֶׂה זָהָב, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה׳ (איוב לז, כב) - שֶׁאֵשׁ אָחוּז בֶּעָפָר וְנַעֲשֶׂה זָהָב, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ׳ (שם כח, ו) - וְסוֹד זֶה שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא, צפון עביד דהבא, דמסטרא דתוקפא דאשא, אתעביד דהבא, והיינו דכתיב, ׳מצפון זהב יאתה׳ (איוב לז, כב) - דאש אתאחיד בעפר, ואתעביד דהבא, והיינו דכתיב, ׳ועפרות זהב לו׳ (איוב כח, ו) - ורזא דא, שנים כרובים זהב.

התרגום: כמו כן צפון עושה זהב, שמצד תקף האש נעשה זהב, והינו שכתוב ׳מצפון זהב יאתה׳ (איוב לז, כב) - שאש אחוז בעפר ונעשה זהב, והינו שכתוב ׳ועפרות זהב לו׳ (שם כח, ו) - וסוד זה שנים כרובים זהב.

מן המפרשים

מקדש מלך: שנים כרובים זהב פי' ז"ון דבריאה נקראים כרובים כמ"ש הרב אבל אין לפרש דהבא היא מ' שא"כ היכי קאמר שאש אתאחיד בעפר ואתעביד דהבא היינו עפר היינו דהבא אלא ודאי כמ"ש: מים נ"ב חסד: אתאחיד בעפר פי' חסד דאצילות האיר ועביד כסף שהוא חסד…

אור החמה: ורזא דא שנים כרובי' זהב הם תרין בנין דתחותי' שהם מטטרו"ן וסנדלפו"ן כנזכר בפרשת ויצא דף קי"ז נמצאת העפר מלכות הוציא' הזהב שהם הכרובים:

הסולם: כגוונא דא צפון וכו': כעין זה, עושה הצפון את הזהב. כי מצד תוקף האש, נעשה הזהב. והיינו שכתוב, מצפון זהב יאתה . כי האש נאחז בעפר ונעשה זהב. והיינו שכתוב, ועפרות זהב לו . וז"ס שנים כרובים זהב.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר