יחיו מתיך - עצם השדרה הנשארת ותחייתה בטל
וארא · ׳ואמרת אל אהרן קח את מטך׳ - מטה אהרן כרמז לתחיית המתים · מאמר 15 · פיסקה 9 · דף כח ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּהַהוּא גּוּפָא דְּהֲוָה, יָקוּם. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ׳ (ישעיהו כו, יט), וְלָא כְּתִיב יִבְרָא, מַשְׁמַע דְּבִרְיָין אִינּוּן אֲבָל יִחְיוּ. דְּהָא (בראשית קל"ז ע"ב) ׳גַּרְמָא חַד, יִשְׁתְּאַר מִן גּוּפָא תְּחוֹת אַרְעָא, וְהַהוּא לָא אִתְרְקַב וְלָא אִתְבְּלֵי בְּעַפְרָא לְעָלְמִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵרַכֵּךְ לֵיהּ, וְיַעְבִיד לֵיהּ כַּחֲמִירָא בְּעִיסָה, וְיִסְתְּלַק וְיִתְפְּשַׁט לְאַרְבַּע זָוְיָין וּמִנֵּיהּ יִשְׁתַּכְלַל גּוּפָא וְכָל שַׁיְיפוֹי׳. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב בֵּיהּ רוּחָא לְבָתַר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר הָכִי הוּא. וְתָא חֲזֵי, הַהוּא גַּרְמָא בְּמָה אִתְרְכַךְ. בַּטָּל. דִּכְתִּיב, ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו כו, יט).
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ גוּף שֶׁהָיָה, יָקוּם. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳יִחְיוּ מֵתֶיךְ׳ (ישעיה כו, יט) וְלֹא כָתוּב יִבְרָא, מַשְׁמָע שֶׁהֵם בְּרִיּוֹת אֲבָל יִחְיוּ. שֶׁהֲרֵי עֶצֶם אַחַת נִשְׁאֶרֶת מִן הַגּוּף תַּחַת הָאֲדָמָה, וְהִיא לֹא נִרְקֶבֶת וְלֹא תִבְלֶה בֶּעָפָר לְעוֹלָמִים, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הקב"ה יְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ כְּמוֹ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְתַעֲלֶה וְתִתְפַּשֵּׁט לְאַרְבַּע פִּנּוֹת, וּמִמֶּנָּה יִשְׁתַּכְלֵל הַגּוּף וְכָל אֵיבָרָיו, והקב"ה יִתֵּן בּוֹ רוּחַ אַחַר כָּךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ הוּא. וּבֹא רְאֵה, אוֹתָהּ עֶצֶם בַּמָּה הִתְרַכְּכָה? בְּטַל, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה כו, יט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא, ולא עוד, אלא דההוא גופא דהוה, יקום. משמע דכתיב, ׳יחיו מתיך׳ (ישעיהו כו, יט), ולא כתיב יברא, משמע דבריין אינון אבל יחיו. דהא (בראשית קל"ז ע"ב) ׳גרמא חד, ישתאר מן גופא תחות ארעא, וההוא לא אתרקב ולא אתבלי בעפרא לעלמין, ובההוא זמנא, קודשא בריך הוא ירכך ליה, ויעביד ליה כחמירא בעיסה, ויסתלק ויתפשט לארבע זויין ומניה ישתכלל גופא וכל שייפוי׳. וקודשא בריך הוא יהיב ביה רוחא לבתר. אמר ליה רבי אלעזר הכי הוא. ותא חזי, ההוא גרמא במה אתרכך. בטל. דכתיב, ׳כי טל אורות טלך וגו'׳ (ישעיהו כו, יט).
התרגום: אמר רבי חייא, ולא עוד, אלא שאותו גוף שהיה, יקום. משמע שכתוב ׳יחיו מתיך׳ (ישעיה כו, יט) ולא כתוב יברא, משמע שהם בריות אבל יחיו. שהרי עצם אחת נשארת מן הגוף תחת האדמה, והיא לא נרקבת ולא תבלה בעפר לעולמים, ובאותו זמן הקב"ה יברך אותו, ויעשה אותו כמו שאור שבעסה, ותעלה ותתפשט לארבע פנות, וממנה ישתכלל הגוף וכל איבריו, והקב"ה יתן בו רוח אחר כך. אמר לו רבי אלעזר, כך הוא. ובא ראה, אותה עצם במה התרככה? בטל, שכתוב ׳כי טל אורות טלך וגו'׳ (ישעיה כו, יט).
מן המפרשים
אור החמה: כח: בזמנא דיחדי עלמא. היינו שעתיד העולם עצמו להחיותו כדאיתא בפ' ויקהל דף קצ"ט כי העולם עתה הוא מת ועתיד הקב"ה להחיותו ולזה יהיה לו כח שיתגלגלו בו גופים שבחו"ל בגלגול מחילות כי ישוב העולם אל היותו ויתן מקום שיכנסו הגופים בתוכו…
הסולם: אמר ר' חייא וכו': אר"ח, ולא עוד, אלא אותו גוף שהיה, יקום. זה משמע, שכתוב, יחיו מתיך ולא כתוב, יברא, משמע שהם כבר נבראו, אבל צריכים רק ש יחיו. כי עצם אחד ישאר מן הגוף מתחת הארץ, ועצם ההוא אינו נרקב ואינו נעדר בעפר לעולם, ובעת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: