ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 15: ׳ואמרת אל אהרן קח את מטך׳ - מטה אהרן כרמז לתחיית המתים › פיסקה 5 (כח ע"א)

ויהיו לתנינים דוקא - ממשות המעשה ולא מראית עין

וארא · ׳ואמרת אל אהרן קח את מטך׳ - מטה אהרן כרמז לתחיית המתים · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי תֵּימָא, חָרָשַׁיָּא כָּל מַה דְּעַבְדִין לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּחֵיזוּ דְּעֵינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי, וְלָא יַתִּיר, קָא מַשְׁמַע לָן וַיִּהְיוּ דַּיְיקָא, דִּכְתִּיב ׳וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִים׳. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֲפִילּוּ אִינּוּן תַּנִּינַיָא דִּילְהוֹן אֲהַדְרוּ לְמֶהוֵי אָעִין, וְאָעָא דְּאַהֲרֹן בָּלַע לוֹן. כְּתִיב, ׳הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג). מִתַּמָּן שֵׁרוּתָא לְתַתָּא בְּשׁוּלְטָנָא דִּילְהוֹן. אֲבָל חָכְמְתָא דִּילְהוֹן, לְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ דַּרְגִּין אִיהוּ. (אינון) תָּא חֲזֵי, חָכְמְתָא דִּילְהוֹן בְּדַרְגִּין תַּתָּאִין, לְאַכְפְיָין לוֹן לְאִלֵּין דַּרְגִּין בְּדַרְגִּין עִלָּאִין, רֵישֵׁי שׁוּלְטָנוּתְהוֹן וְעִקָרָא דִּילְהוֹן, לְתַתָּא מֵהַהוּא תַּנִּינָא, וּמִשְׁתַּלְשְׁלָן בְּתַנִּינָא, דְּהָא מִתַּמָּן נָטִיל חֵילָא דַּרְגָּא עִלָּאָה דִּילְהוֹן. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם׳ (שמות י", א).

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם תֹּאמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים הַמְכַשְּׁפִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁכָּךְ נִרְאֶה וְלֹא יוֹתֵר - בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ וַיִּהְיוּ דַּוְקָא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם׳ (שמות ז, יב) - וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲפִלּוּ אוֹתָם תַּנִּינִים שֶׁלָּהֶם חָזְרוּ לִהְיוֹת עֵצִים, וְעֵץ אַהֲרֹן בָּלַע אוֹתָם. כָּתוּב ׳הִנְנִי עָלֶיךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג) - מִשָּׁם רֵאשִׁית לְמַטָּה בַּשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהֶם, אֲבָל חָכְמָתָם לְמַטָּה מִכָּל הַדְּרָגוֹת (הֵם). בֹּא רְאֵה, חָכְמָתָם בִּדְרָגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת לִכְפּוֹתָם לְאוֹתָן דְּרָגוֹת בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, רֹאשׁ שִׁלְטוֹנָם וְעִקָּר שֶׁלָּהֶם לְמַטָּה מֵאוֹתוֹ תַּנִּין, וּמִשְׁתַּלְשְׁלִים בַּתַּנִּין, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם נוֹטֵל חַיִל דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁלָּהֶם, מַשְׁמַע שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם׳ (שמות יא, ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, אי תימא, חרשיא כל מה דעבדין לאו איהו אלא בחיזו דעינא, דהכי אתחזי, ולא יתיר, קא משמע לן ויהיו דייקא, דכתיב ׳ויהיו לתנינים׳. ואמר רבי יוסי, אפילו אינון תניניא דילהון אהדרו למהוי אעין, ואעא דאהרן בלע לון. כתיב, ׳הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו׳ (יחזקאל כט, ג). מתמן שרותא לתתא בשולטנא דילהון. אבל חכמתא דילהון, לתתא מכלהו דרגין איהו. (אינון) תא חזי, חכמתא דילהון בדרגין תתאין, לאכפיין לון לאלין דרגין בדרגין עלאין, רישי שולטנותהון ועקרא דילהון, לתתא מההוא תנינא, ומשתלשלן בתנינא, דהא מתמן נטיל חילא דרגא עלאה דילהון. משמע דכתיב, ׳אשר אחר הרחים׳ (שמות י", א).

התרגום: אמר רבי יוסי, אם תאמר שכל מה שעושים המכשפים אינו אלא במראית העין, שכך נראה ולא יותר - בא להשמיענו ויהיו דוקא, שכתוב ׳ויהיו לתנינם׳ (שמות ז, יב) - ואמר רבי יוסי, אפלו אותם תנינים שלהם חזרו להיות עצים, ועץ אהרן בלע אותם. כתוב ׳הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו׳ (יחזקאל כט, ג) - משם ראשית למטה בשלטון שלהם, אבל חכמתם למטה מכל הדרגות (הם). בא ראה, חכמתם בדרגות תחתונות לכפותם לאותן דרגות בדרגות עליונות, ראש שלטונם ועקר שלהם למטה מאותו תנין, ומשתלשלים בתנין, שהרי משם נוטל חיל דרגה עליונה שלהם, משמע שכתוב ׳אשר אחר הרחים׳ (שמות יא, ה).

מן המפרשים

הסולם: אמר ר' יוסי וכו': אר"י, פן תאמר, אשר המכשפים, כל מה שעושים אינם עושים אלא באחיזת עינים, שרק נראה כך, ולא יותר, משמיענו הכתוב, ויהיו בדיוק, שכתוב, ויהיו לתנינים, שעשו התנינים בפועל. ואמר ר' יוסי, אפילו כשהתנינים שלהם חזרו להיות…

נפש דוד: משמע דכתיב אשר אחר הרחיים: איפשר למש"ל דשרש תנין זה נגד היסוד זהו " אשר אחר הרחיים " שהן נצח והוד, תרין בעין נק' רחיים ששוחקין מן לצדיקים כנודע. בזמנא דיחדת עלמא: כצ"ל.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: