ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 13: סוד התנין הגדול - שלושה עשר המעיינות ואלף היאורים › פיסקה 5 (כז ע"ב)

נקיבת התנין והכנעתו בתהום רבה

וארא · סוד התנין הגדול - שלושה עשר המעיינות ואלף היאורים · מאמר 13 · פיסקה 5 · דף כז ע"ב

לשון הזוהר

עַד דְּלִסְטַר צָפוֹן, קָם חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא, וְכָרוֹזָא קָרֵי, אִזְדָּקָפוּ סַבְתִּין אִתְבְּדָרוּ לְד' זָוְיָין, הָא אִתְּעַר מַאן דְּשַׁוֵּי קֳדְלַא, עַל אַנְפּוֹי דְּתַנִּינָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶּיךָ וְגוֹ'׳ (יחזקאל כט, ד). כְּדֵין כֻּלְּהוּ אִתְבַּדְּרוּן. וְנַקְטִין לֵיהּ לְתַנִינָא, וְנָקְבֵי אַנְפּוֹי בִּסְטַר עִלְעוֹי, וְעָאלִין לֵיהּ לְנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּאִתְבַּר חֵילֵיהּ, כְּדֵין אֲהַדְרוּ לֵיהּ לְנַהֲרוֹי. (נ"א לנחרוי) חַד לְשִׁבְעִין שְׁנִין עַבְדִין לֵיהּ כְּדֵין, בְּגִין דְּלָא יְטַשְׁטֵשׁ אַתְרִין דִּרְקִיעִין וּסְמָכַיְיהוּ. וְעָלַיְיהוּ כֹּלָּא אוֹדָן, וּמְבָרְכָאן וְאַמְרִין, ׳בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עוֹשֵׂנוּ׳ (תהילים צה, ו).

תרגום

עַד שֶׁלְּצַד צָפוֹן עוֹמֶדֶת שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת, וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא: הִתְיַצְּבוּ זְקֵנוֹת וְהִתְפַּזְּרוּ לְאַרְבַּע זָוִיּוֹת, הֲרֵי הִתְעוֹרֵר מִי שֶׁשָּׂם קוֹלָר עַל פְּנֵי הַתַּנִּין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאלכט) ׳וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךְ וְגוֹ'׳. אָז כֻּלָּם הִתְפַּזְּרוּ, וְלוֹקְחִים אֶת הַתַּנִּין וְנוֹקְבִים פָּנָיו בְּצַד הַלְּחָיַיִם, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה עַד שֶׁנִּשְׁבָּר כֹּחוֹ, וְאָז מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לְנַהֲרוֹתָיו (לנחיריו). אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה עוֹשִׂים לוֹ כָּךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל מְקוֹמוֹ תוֹהֶם שֶׁל הָרְקִיעִים וְעַמּוּדֵיהֶם, וַעֲלֵיהֶם הַכֹּל מוֹדִים וּמְבָרְכִים וְאוֹמְרִים, ׳בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עוֹשֵׂנוּ׳ (תהלים צה, ו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דלסטר צפון, קם חד שלהובא דאשא, וכרוזא קרי, אזדקפו סבתין אתבדרו לד' זויין, הא אתער מאן דשוי קדלא, על אנפוי דתנינא, כמה דאתמר, ׳ונתתי חחים בלחייך וגו'׳ (יחזקאל כט, ד). כדין כלהו אתבדרון. ונקטין ליה לתנינא, ונקבי אנפוי בסטר עלעוי, ועאלין ליה לנוקבא דתהומא רבא, עד דאתבר חיליה, כדין אהדרו ליה לנהרוי. (נ"א לנחרוי) חד לשבעין שנין עבדין ליה כדין, בגין דלא יטשטש אתרין דרקיעין וסמכייהו. ועלייהו כלא אודן, ומברכאן ואמרין, ׳בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו׳ (תהילים צה, ו).

התרגום: עד שלצד צפון עומדת שלהבת אש אחת, והכרוז קורא: התיצבו זקנות והתפזרו לארבע זויות, הרי התעורר מי ששם קולר על פני התנין, כמו שנאמר (יחזקאלכט) ׳ונתתי חחים בלחייך וגו'׳. אז כלם התפזרו, ולוקחים את התנין ונוקבים פניו בצד הלחיים, ומכניסים אותו לתוך נקב תהום רבה עד שנשבר כחו, ואז מחזירים אותו לנהרותיו (לנחיריו). אחת לשבעים שנה עושים לו כך, כדי שלא יקלקל מקומו תוהם של הרקיעים ועמודיהם, ועליהם הכל מודים ומברכים ואומרים, ׳בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו׳ (תהלים צה, ו).

מן המפרשים

מקדש מלך: ועליה כולא אודן פי' בשביל שנשבר הכל משבחי' להקב"ה. תניניא הם מט"ט וסנדל תוספתא בפרשת וארא דף כ"ז : איתא בס' ע"ה וז"ל דף ט"ז על פסוק אשכול הכופר אשכול דא אימא עילאה עד מלכות להנו החרב המתהפכת למידן בה לרשיעייא וכו'. סודו מבואר…

יהל אור: ואמר חד לשבעין כו'. ר"ל פעם הוא בדכורא שהן ע' שנה ז"ס. וכן בנוקבא גם כן ז' ספירות שלה ועיין באדרא רבא קל"ה א' (ח"ג קלה, א) וימלוך באדום רזא חדא הוא כו' דבגינה מתקטרין כו' והוא הדעת כידוע שם. וכנגדו בלעם בן בעור שהוא כנגד משה…

הסולם: עד דלסטר צפון וכו': עד שלצד צפון קם שלהבת של אש אחת, דהיינו שנגלו דינין דבינה ע"י עלית המלכות אליה, והכרוז קורא, התיצבו אגודות, והתפזרו לד' זויות, כי ניעור מי שישים מוקש על פניו של התנין, כמו שנאמר, ונתתי חחים בלחייך וגו', שזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: