׳ויקרא אלהים ליבשה ארץ׳- ׳כי טוב׳ כנגד שני הייחודים
הקדמה · פקודא תליתאה יחוד ה' · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף יב ע"א
לשון הזוהר
וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ׳, בְּהַהוּא יִחוּדָא דִּלְתַתָּא, אַרְעָא רַעֲוָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. וְעַל דָּא ׳כִּי טוֹב׳ ׳כִּי טוֹב׳ תְּרֵי זִמְנֵי, חַד יִחוּדָא עִלָּאָה וְחַד יִחוּדָא תַּתָּאָה. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחִיד בִּתְרֵין סִטְרִין, מִכָּאן וּלְהָלְאָה ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא׳, אִתְתַּקְּנַת לְמֶעְבַּד פֵּירִין וְאִיבִּין כִּדְקָא יָאוּת:
תרגום
וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, בְּאוֹתוֹ הַיִּחוּד שֶׁלְּמַטָּה, אֶרֶץ רָצוֹן שָׁלֵם כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן כִּי טוֹב כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים. אֶחָד יִחוּד עֶלְיוֹן וְאֶחָד יִחוּד תַּחְתּוֹן. כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱחָז בִּשְׁנֵי צְדָדִים, מִכָּאן וָהָלְאָה תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא. הִתַּקְּנָה לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וְתוֹלָדוֹת כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והיינו דכתיב ׳ויקרא אלהי"ם ליבשה ארץ׳, בההוא יחודא דלתתא, ארעא רעוא שלים כדקא יאות. ועל דא ׳כי טוב׳ ׳כי טוב׳ תרי זמני, חד יחודא עלאה וחד יחודא תתאה. כיון דאתאחיד בתרין סטרין, מכאן ולהלאה ׳תדשא הארץ דשא׳, אתתקנת למעבד פירין ואיבין כדקא יאות:
התרגום: והינו שכתוב ויקרא אלהים ליבשה ארץ, באותו היחוד שלמטה, ארץ רצון שלם כראוי. ועל כן כי טוב כי טוב שתי פעמים. אחד יחוד עליון ואחד יחוד תחתון. כיון שנאחז בשני צדדים, מכאן והלאה תדשא הארץ דשא. התקנה לעשות פרות ותולדות כראוי.
מן המפרשים
אור יקר: מכאן ולהלאה תדשא וכר וכבר נדרש, והיינו דקאמר.
רמ"ז: ויקרא אלהי"ם ליבשה ארץ בההוא יחודא דלתתא. פי' קרא הוא הזמנה וכמ"ש לקמן (דף י"ו ב') ויקרא קרא וזמין: ור"ל שעכשיו בק"ש נעשה לה ההכנה שתוכל אחר כך בעלותה למקומה דהלמעבד פירין ואיבין ולנטעא אילנין. 'פירין ואיבין' ה"ס ב' מיני שפע…
קרני אור: דאתאחיד בתרין סטרין. ר"ל, כיון דאית למלכות אחדות ' בתרין סטרין ' דהיינו בזעיר ובאוכלסהא: (קא496)