׳הנצנים נראו בארץ׳- כנגד ימי בראשית והשבת
הקדמה · הנצנים נראו בארץ · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף א ע"ב
לשון הזוהר
בְּרֵאשִׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ׳. ׳הַנִּצָּנִים׳ דָּא עוּבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. ׳נִרְאוּ בָאָרֶץ׳, אֵימָתַי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, דִּכְתִיב ׳וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ׳, כְּדֵין נִרְאוּ בָאָרֶץ. ׳עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ׳ דָּא יוֹם רְבִיעִי, דַּהֲוָה בֵּיהּ זְמִיר עָרִיצִים, ׳מְאֹרֹת׳ חָסֵר. ׳וְקוֹל הַתּוֹר׳ דָּא יוֹם חֲמִישִׁי, דִּכְתִיב ׳יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳ וְגוֹ' לְמֶעְבַּד תּוֹלָדוֹת. ׳נִשְׁמַע׳ דָּא יוֹם שִׁשִּׁי, דִּכְתִיב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, דַּהֲוָה עָתִיד לְמִקְדַּם עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, דִּכְתִיב הָכָא ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, וּכְתִיב הָתָם ׳נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע׳. ׳בְּאַרְצֵנוּ׳ דָּא יוֹם שַׁבָּת, דְּאִיהוּ דּוּגְמַת אֶרֶץ הַחַיִּים .
תרגום
בְּרֵאשִׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים - זֶה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. נִרְאוּ בָאָרֶץ אֵימָתַי - בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁכָּתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, אָז נִרְאוּ בָאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ - זֶה יוֹם רְבִיעִי שֶׁהָיָה בּוֹ זְמִיר עָרִיצִים, מְאֹרֹת חָסֵר. וְקוֹל הַתּוֹר - זֶה יוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁכָּתוּב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת. נִשְׁמַע - זֶה יוֹם שִׁשִּׁי, שֶׁכָּתוּב נַעֲשֶׂה אָדָם, שֶׁעָתִיד לְהַקְדִּים עֲשִׂיָּה לַשְּׁמִיעָה, שֶׁכָּתוּב כָּאן נַעֲשֶׂה אָדָם, וְכָתוּב שָׁם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. בְּאַרְצֵנוּ - זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא דֻגְמַת אֶרֶץ הַחַיִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בראשית. רבי שמעון פתח, ׳הנצנים נראו בארץ׳. ׳הנצנים׳ דא עובדא דבראשית. ׳נראו בארץ׳, אימתי, ביום השלישי, דכתיב ׳ותוצא הארץ׳, כדין נראו בארץ. ׳עת הזמיר הגיע׳ דא יום רביעי, דהוה ביה זמיר עריצים, ׳מארת׳ חסר. ׳וקול התור׳ דא יום חמישי, דכתיב ׳ישרצו המים׳ וגו' למעבד תולדות. ׳נשמע׳ דא יום ששי, דכתיב ׳נעשה אדם׳, דהוה עתיד למקדם עשיה לשמיעה, דכתיב הכא ׳נעשה אדם׳, וכתיב התם ׳נעשה ונשמע׳. ׳בארצנו׳ דא יום שבת, דאיהו דוגמת ארץ החיים .
התרגום: בראשית. רבי שמעון פתח, הנצנים נראו בארץ. הנצנים - זה מעשה בראשית. נראו בארץ אימתי - ביום השלישי, שכתוב ותוצא הארץ, אז נראו בארץ. עת הזמיר הגיע - זה יום רביעי שהיה בו זמיר עריצים, מארת חסר. וקול התור - זה יום חמישי, שכתוב ישרצו המים וגו', לעשות תולדות. נשמע - זה יום ששי, שכתוב נעשה אדם, שעתיד להקדים עשיה לשמיעה, שכתוב כאן נעשה אדם, וכתוב שם נעשה ונשמע. בארצנו - זה יום השבת, שהוא דגמת ארץ החיים.
מן המפרשים
כתם פז: בהקדמה בראשית ר"ש פתח הנצנים דא עובדא דבראשית ראיתי להעירך על ענין אחד נמצא בדבריהם ע"ה בענין ההמתנה המיוחסת במעשה האל ית' באמרם תמיד עד לא הוה כך ועד לא הוה כך באמרם ע"ה עד לא אעדיאת ולא אתפשט פשיטו דישובא לא אקרי אלהים…
יהל אור: אימתי ביום השלישי. שאז נוק' יוצאה מבין חדוי כמ"ש בא"ר דבוקה בת"ת שהוא יום ג' וע"ש במאמר הנ"ל יקוו המים וכו' תדשא הארץ דשא וכו'. ולפי פשוטו שאז הנצנים האילנות נוצרו והוציאו פירות:
אור החמה: [ דף א' ע"ב ] ולזה אמ' אלא הכא גלי חכמתא לא בא כאן לבאר נבואה אלא חכמה דכולהו דרגין דשארו על האי דרגא ובסוד מצות המילה גרם אברהם ייחוד זה. ואמ' דכלהו דרגין וגו' הענין כי הת"ת כולל ו' קצוות והבינה כוללת ג' ראשונות. והביא ראיה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: