ממלכת הזוהר › זוהר › האזינו › מאמר 4: הקבה נקרא שמים - סוד שבעת הרקיעים כנגד שבעת הכוכבים ואזהרת רשבי על סוף הדור › פיסקה 2 (רפז ע"א)

שבעת הרקיעים וכנגדם שבעה כוכבים הקרויים בשמותם - והדברים מכוסים, שאין דרך התורה בהוברי שמים

האזינו · הקבה נקרא שמים - סוד שבעת הרקיעים כנגד שבעת הכוכבים ואזהרת רשבי על סוף הדור · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף רפז ע"א

לשון הזוהר

כְּמָה דְּתָנֵינָן: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וּבְאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב הַמְנוּנָא סָבָא, הָכִי תָּנֵינָן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, הָנֵי בָּרַיְיתֵי דְּבֵי רַב הַמְנוּנָא סָבָא הָכִי, וְסַגִּיאִין אִינּוּן בְּכָל הָנֵי גְּוָונֵי. כְּמָה דְּתָנֵינָן: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, תָּנֵינָן בְּאִינּוּן בָּרַיְיתֵי, (ס"א דלבר) דִּלְגַבֵּי דְּכָל הָנֵי שִׁבְעִין כִּתְרִין דְּמַלְכָּא. לָקֳבְלֵיהוֹן שַׁוְויָין ז' רְקִיעִין, וְז' כֹּכָבַיָא דְּרַהֲטִין וְאַזְלִין, וְקָרֵי לוֹן שְׁמָהָן בִּשְׁמָהָן. וְאַף עַל גַּב דְּשַׁוְויָין כֻּלְּהוּ כִּסְאֵי דִּרְקִיעִין, דְּשִׁבְעָה כֹּכָבַיָא, שַׁבְּתַאי, צֶדֶק, מַאֲדִים, חַמָּה, נוֹגַהּ, כּוֹכָב, לְבָנָה. וְשָׁוִין אִלֵּין לָקֳבֵיל אִלֵּין, בְּכִסּוּיָא דְּמִלִּין. לְגַבֵּי אִינּוּן דִּכְתִּיב, ׳יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעוּךְ הוֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחוֹזִים בַּכֹּכָבִים׳ (ישעיהו מז, יג). כֻּלְּהוּ מִלִּין מִתְכַּסְּיָין, וְאַף עַל גַּב דְּלָאו אוֹרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא. וַאֲנָן בָּתַר אוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא קָא אַזְלֵינָן, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו׳, כְּמָה דְּמַלִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָזְלֵינָן, וּבַהֲדֵיהּ אָזְלֵינָן, כְּמָה (בראשית כו, יח) דִּכְתִּיב, ׳וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו׳ (דברים כח, ט).

תרגום

כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וּבָאַגָּדוֹת שֶׁל יְשִׁיבַת רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כָּךְ לָמַדְנוּ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֵלּוּ הַבָּרַיְתוֹת שֶׁל יְשִׁיבַת רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כָּךְ, וְרַבִּים הֵם בְּכָל אֵלּוּ הָאֳפָנִים. כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁנִינוּ בְּאֵלּוּ הַבָּרַיְתוֹת [ החיצוניות ], שֶׁאֵצֶל כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים כְּתָרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּנֶגְדָּם יֵשׁ שִׁבְעָה רְקִיעִים וְשִׁבְעָה כּוֹכָבִים שֶׁרָצִים וְהוֹלְכִים, וְקוֹרְאִים לָהֶם שֵׁמוֹת כִּשְׁמוֹתָם, וְאַף עַל גַּב שֶׁשָּׁוִים כֻּלָּם. כִּסְאוֹת הָרְקִיעִים שֶׁל שִׁבְעָה כּוֹכָבִים - שַׁבְּתַאי, צֶדֶק, מַאֲדִים, חַמָּה נֹגַהּ, כּוֹכָב, לְבָנָה. וְשָׁוִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ בְּכִסּוּי הַדְּבָרִים. אֵצֶל אֵלּוּ כָּתוּב, ׳יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים׳ (ישעיה מז, יג) - כָּל הַדְּבָרִים נֶעְלָמִים, וְאַף עַל גַּב שֶׁאֵינָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה. וְאָנוּ אַחַר דַּרְכֵי הַתּוֹרָה אָנוּ הוֹלְכִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו׳ (בראשית כו, יח) - כְּמוֹ שֶׁדִּבֵּר הקב"ה אָנוּ הוֹלְכִים, וְעִמּוֹ הוֹלְכִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו׳ (דברים כח, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כמה דתנינן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ובאגדתא דבי רב המנונא סבא, הכי תנינן. רבי יצחק אמר, הני ברייתי דבי רב המנונא סבא הכי, וסגיאין אינון בכל הני גווני. כמה דתנינן: אמר רבי שמעון, תנינן באינון ברייתי, (ס"א דלבר) דלגבי דכל הני שבעין כתרין דמלכא. לקבליהון שוויין ז' רקיעין, וז' ככביא דרהטין ואזלין, וקרי לון שמהן בשמהן. ואף על גב דשוויין כלהו כסאי דרקיעין, דשבעה ככביא, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. ושוין אלין לקביל אלין, בכסויא דמלין. לגבי אינון דכתיב, ׳יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בככבים׳ (ישעיהו מז, יג). כלהו מלין מתכסיין, ואף על גב דלאו אורחי דאורייתא. ואנן בתר אורחין דאורייתא קא אזלינן, כמה דכתיב, ׳ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו׳, כמה דמליל קודשא בריך הוא, אזלינן, ובהדיה אזלינן, כמה (בראשית כו, יח) דכתיב, ׳והלכת בדרכיו׳ (דברים כח, ט).

התרגום: כמו שלמדנו: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ובאגדות של ישיבת רב המנונא סבא, כך למדנו. רבי יצחק אמר, אלו הבריתות של ישיבת רב המנונא סבא, כך, ורבים הם בכל אלו האפנים. כמו שלמדנו: אמר רבי שמעון, שנינו באלו הבריתות [ החיצוניות ], שאצל כל אלו השבעים כתרים של המלך, כנגדם יש שבעה רקיעים ושבעה כוכבים שרצים והולכים, וקוראים להם שמות כשמותם, ואף על גב ששוים כלם. כסאות הרקיעים של שבעה כוכבים - שבתאי, צדק, מאדים, חמה נגה, כוכב, לבנה. ושוים אלו כנגד אלו בכסוי הדברים. אצל אלו כתוב, ׳יעמדו נא ויושיעך הברי שמים החזים בכוכבים׳ (ישעיה מז, יג) - כל הדברים נעלמים, ואף על גב שאינם דרכי התורה. ואנו אחר דרכי התורה אנו הולכים, כמו שכתוב ׳ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׳ (בראשית כו, יח) - כמו שדבר הקב"ה אנו הולכים, ועמו הולכים, כמו שכתוב ׳והלכת בדרכיו׳ (דברים כח, ט).

מן המפרשים

הסולם: כמה דתנינן אר"ש וכו': כמו שלמדנו, א"ר שמעין, למדנו באלו הברייתות, אשר כלפי כל אלו שבעים ספירות של המלך, משימים כנגדם ז' רקיעים, וז' ככבי לכת הרצים והולכים, וקוראים אותם שמות בשמות הגשמיים, ואע"פ שהם משימים הרקיעים כולם בכיסוי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: