כל טרחת הטוחנים - לא הגיעו אלא לטעם לשד השמן
בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 33 · דף סג ע"א
לשון הזוהר
אוּף הָכָא, ׳שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ׳, שָׁטוּ בִּשְׁטּוּתָא דְּגַרְמַיְיהוּ, וּבָעָאן לְאַטְרְחָא עָלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם׳. בָּתַר כָּל טִרְחָא דָּא, לָא סָלִיק בִּידַיְיהוּ, אֶלָּא דִּכְתִּיב ׳וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן׳ - וְלָא יַתִּיר. מַאן גָּרִים לוֹן הַאי, בְּגִין דְּלָא הֲווֹ בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא.
תרגום
אַף כָּאן, שָׁטוּ וְלָקְטוּ - שָׁטוּ בַּשְּׁטוּת שֶׁל עַצְמָם, וְרוֹצִים לְהַטְרִיחַ עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם׳ (במדבר יא, ח). אַחַר כָּל הַטִּרְחָה הַזּוֹ לֹא עָלָה בִידֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן׳ - וְלֹא יוֹתֵר. מִי גָרַם לָהֶם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אוף הכא, ׳שטו העם ולקטו׳, שטו בשטותא דגרמייהו, ובעאן לאטרחא עליה, הדא הוא דכתיב, ׳וטחנו ברחים׳. בתר כל טרחא דא, לא סליק בידייהו, אלא דכתיב ׳והיה טעמו כטעם לשד השמן׳ - ולא יתיר. מאן גרים לון האי, בגין דלא הוו בני מהימנותא.
התרגום: אף כאן, שטו ולקטו - שטו בשטות של עצמם, ורוצים להטריח עליו. זהו שכתוב ׳וטחנו ברחים׳ (במדבר יא, ח). אחר כל הטרחה הזו לא עלה בידיהם, אלא שכתוב ׳והיה טעמו כטעם לשד השמן׳ - ולא יותר. מי גרם להם את זה? משום שלא היו בני מהימנותא.
מן המפרשים
הסולם: אוף הכא שטו וכו': אף כאן שטו העם ולקטו, שטו בשטות של עצמם, ורצו להטריח עליו, ז"ש, וטחנו ברחים. ואחר כל טרחה הזאת לא עלה בידם, אלא כמו שכתוב, והיה טעמו כטעם לשד השמן . ולא יותר. מי גרם להם זה, משום שלא היו בני אמונה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: