ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 28: ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת › פיסקה 27 (סב ע"ב)

המן כמבחין בין בני המהימנותא לרשעים - רישום כתר החסד

בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 27 · דף סב ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תָּא חֲזֵי, עַד לָא יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, אַבְחִין בֵּין אִינּוּן בְּנִי מְהֵימָנוּתָא, וּבֵין אִינּוּן חַיָּיבַיָּא דְּלָאו אִינּוּן בְּנִי מְהֵימָנוּתָא, וְלָא קַיְימִין בְּאוֹרַיְיתָא. וּבַמֶּה אַבְחִין לוֹן. בַּמָּן. כְּמָה דְּאִתְּמַר אֲנַסֶּנּוּ. וְכָל אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ דְּאִינּוּן בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא, רָשִׁים לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּרְשִׁימוּ דְּכִתְרָא דְּחֶסֶ"ד, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׳, וְעַל דָּא ׳לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ׳. וְכָל אִינּוּן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּנִי מְהֵימָנוּתָא, אַעְדֵּי מִנַּיְיהוּ כִּתְרָא עִלָּאָה דָּא. וּמָנָא אַכְרִיז וְאָמַר, ׳וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶחְסַר׳ (משלי יג, כה). וְעִם כָּל דָּא לֹא ׳הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לא הֶחְסִיר׳.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בֹּא רְאֵה, עַד שֶׁלֹּא נָתַן הקב"ה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הִבְחִין בֵּין אוֹתָם בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא לְבֵין אוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁאֵינָם בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא וְלֹא עוֹמְדִים בַּתּוֹרָה. וּבַמָּה הִבְחִין בָּהֶם? בַּמָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲנַסֶּנּוּ. וְכָל אוֹתָם שֶׁנִּמְצְאוּ שֶׁהֵם בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא, רָשַׁם אוֹתָם הקב"ה בָּרֹשֶׁם שֶׁל כֶּתֶר הַחֶסֶ"ד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׳, וְעַל זֶה ׳לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ׳. וְכָל אוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, הֶעֱבִיר מֵהֶם הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, וְהַמָּן הִכְרִיז וְאָמַר, ׳וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר׳. וְעִם כָּל זֶה, לֹא ׳הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר׳ (שמות טז, יח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, תא חזי, עד לא יהב קודשא בריך הוא אורייתא לישראל, אבחין בין אינון בני מהימנותא, ובין אינון חייביא דלאו אינון בני מהימנותא, ולא קיימין באורייתא. ובמה אבחין לון. במן. כמה דאתמר אנסנו. וכל אינון דאשתכחו דאינון בני מהימנותא, רשים ליה קודשא בריך הוא, ברשימו דכתרא דחס"ד, כמה דאת אמר ׳המיחלים לחסדו׳, ועל דא ׳למען אנסנו׳. וכל אינון דלא משתכחי בני מהימנותא, אעדי מנייהו כתרא עלאה דא. ומנא אכריז ואמר, ׳ובטן רשעים תחסר׳ (משלי יג, כה). ועם כל דא לא ׳העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׳.

התרגום: רבי שמעון אמר, בא ראה, עד שלא נתן הקב"ה תורה לישראל, הבחין בין אותם בני המהימנותא לבין אותם רשעים שאינם בני מהימנותא ולא עומדים בתורה. ובמה הבחין בהם? במן, כמו שנאמר אנסנו. וכל אותם שנמצאו שהם בני המהימנותא, רשם אותם הקב"ה ברשם של כתר החס"ד, כמו שנאמר ׳המיחלים לחסדו׳, ועל זה ׳למען אנסנו׳. וכל אותם שלא נמצאו בני מהימנותא, העביר מהם הכתר העליון הזה, והמן הכריז ואמר, ׳ובטן רשעים תחסר׳. ועם כל זה, לא ׳העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׳ (שמות טז, יח).

מן המפרשים

יהל אור: באמצעיתא דהיכלא דא אית אתרא אחרא דקיימא לעילא. הוא תא הרצים שאמר בפ"ב וקיצר כאן שסמך על מ"ש בפ"ב, והוא למעלה למעלה כמ"ש אלף המגן תלוי עליו כל כו', ולפי שהוא למעלה למעלה באוירא סביב לחומה שורין מקפן אמר תלוי. [ובפרשת בראשית…

אור יקר: דלאו אינון בני מהימנותא, ולא מה אבחין לון במן כמה דאתמר אנסנו, וכל אינון להו קב״ה ברשימא דכתרא לחסדו, הה״ד למען אנסנו, וכל אינון דלא משתכחי מנייהו כתרא עילאה דא, ומנא אכריז ואמר (שם) עם כל.

הסולם: רבי שמעון אמר וכו': רש"א, בוא וראה, עד שלא נתן הקב"ה התורה לישראל, הבחין בין אלו בני האמונה ובין הרשעים שאינם בני אמונה, ואינם רוצים בתורה. ובמה הבחין אותם במן. כמו שנאמר, אנסנו. וכל אלו הנמצאים שהם בני אמונה, רשם אותו הקב"ה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: