ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 28: ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת › פיסקה 20 (סב ע"א)

לקיטת דבר יום ביומו - והבן הנאמן הממשיך רצון ממעלה

בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 20 · דף סב ע"א

לשון הזוהר

ועַל דָּא, לָא לִבָעֵי לֵיהּ לֶאֱינָשׁ לְבַשְּׁלָא מְזוֹנָא, מִן יוֹמָא לְיוֹמָא אַחֲרִינָא, דְּלָא לְעַכֵּב יוֹמָא לְיוֹמָא אַחֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׳. ׳יוֹם בְּיוֹמוֹ׳, דַּיְיקָא. בַּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְשַׁבָּת, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וּכְדֵין אִשְׁתְּכַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָלֵא בִּרְכָּאן בְּכָל יוֹמָא. וּכְדֵין כְּתִיב ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְגוֹ'׳. מַאי רָצוֹן. הַהוּא רָצוֹן דְּאִשְׁתְּכַח מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְנָפִיק מִנֵּיהּ רָצוֹן, לְאִשְׁתַּכְּחָא מְזוֹנֵי לְכֹלָּא. וּמַאן דְּשָׁאִיל מְזוֹנֵי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, הַהוּא אִקְרֵי בְּרָא מְהֵימָנָא, בְּרָזָא דִּבְגִינֵיהּ מִשְׁתַּכְחָן בִּרְכָּאן לְעֵילָּא.

תרגום

וְעַל זֶה לֹא צָרִיךְ לָאָדָם לְבַשֵּׁל מָזוֹן מִיּוֹם לְיוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא לְעַכֵּב יוֹם לְיוֹם אַחֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׳ (שמות טז, ד). ׳יוֹם בְּיוֹמוֹ׳ דַּוְקָא, חוּץ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאָז נִמְצָא הקב"ה מָלֵא בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, וְאָז כָּתוּב ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךְ וְגוֹ'׳. מָה זֶה רָצוֹן? אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁנִּמְצָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ רָצוֹן לְהַמְצִיא מָזוֹן לַכֹּל. וּמִי שֶׁשּׁוֹאֵל מְזוֹנוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הַהוּא נִקְרָא בֵּן נֶאֱמָן, בְּסוֹד שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִמְצָאוֹת בְּרָכוֹת לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, לא לבעי ליה לאינש לבשלא מזונא, מן יומא ליומא אחרינא, דלא לעכב יומא ליומא אחרא. הדא הוא דכתיב ׳ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו׳. ׳יום ביומו׳, דייקא. בר מערב שבת לשבת, כמה דאוקימנא. וכדין אשתכח קודשא בריך הוא מלא ברכאן בכל יומא. וכדין כתיב ׳פותח את ידך וגו'׳. מאי רצון. ההוא רצון דאשתכח מעתיקא קדישא, ונפיק מניה רצון, לאשתכחא מזוני לכלא. ומאן דשאיל מזוני בכל יומא ויומא, ההוא אקרי ברא מהימנא, ברזא דבגיניה משתכחן ברכאן לעילא.

התרגום: ועל זה לא צריך לאדם לבשל מזון מיום ליום אחר, שלא לעכב יום ליום אחר. זהו שכתוב ׳ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו׳ (שמות טז, ד). ׳יום ביומו׳ דוקא, חוץ מערב שבת לשבת, כמו שבארנו. ואז נמצא הקב"ה מלא ברכות בכל יום, ואז כתוב ׳פותח את ידך וגו'׳. מה זה רצון? אותו רצון שנמצא מעתיקא קדישא, ויוצא ממנו רצון להמציא מזון לכל. ומי ששואל מזונות בכל יום ויום, ההוא נקרא בן נאמן, בסוד שבשבילו נמצאות ברכות למעלה.

מן המפרשים

אור החמה: ברא מהימנא. בן נאמן להקב"ה ת"ת שע"י שאלתו מזונותיו ממנו גורם שעתיקא קדישא ישפיע לת"ת א"כ הבן הזה הוא בן נאמן לאביו ת"ת. וז"ש רז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים: באורחוי דמלכא קדישא. מה הוא חנון גם אתה היה חנון וגומר וכמ"ש ז"ל על…

אור יקר: יום ביומו, יום ששאר הנמצאים אינם אלא וכדין אשתכח קב״ה בזקיפת עין לבד.

הסולם: ועל דא לא לבעי וכו': וע"כ, אין אדם צריך לבשל מזונות מיום ליום אחר, שלא לעכב מיום ליום אחר. ז"ש ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו . יום ביומו, הוא מדויק, חוץ מערב שבת לשבת, כמו שהעמדנו. ואז נמצא הקב"ה מלא ברכות בכל יום. ואז כתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: