ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 28: ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת › פיסקה 11 (סא ע"ב)

לחם עליון מן השמים - מעלה על לחם המצה שביציאה

בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 11 · דף סא ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל כַּד עָאלוּ וְאִתְדְּבָקוּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּגִין גִּלּוּיָא דִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, כְּדֵין זָכוּ לְמֵיכַל נַהֲמָא אַחֲרָא עִלָּאָה, יַתִּיר מִמַּה דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא. בְּקַדְמִיתָא כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עָאלוּ בְּנָהֲמָא, דְּאִקְרֵי מַצָּה, וְהַשְׁתָּא זָכוּ, וְעָאלוּ לְמֵיכַל נַהֲמָא אַחֲרָא עִלָּאָה יַתִּיר, מֵאֲתָר עִלָּאָה, דִּכְתִּיב ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳. ׳מִן הַשָּׁמָיִם׳ מַמָּשׁ. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּכַח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. מֵאֲתָר דָּא. חַבְרַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, מֵאֲתָר אַחֲרָא עִלָּאָה יַתִּיר אִתְּזָנוּ. מַאי הוּא. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׳ (קהלת ז, יב). אֲתָר עִלָּאָה יַתִּיר. אֲמַר לֵיהּ ר' אֶלְעָזָר, אִי הָכִי, אֲמַאי חַלְשָׁא נַפְשַׁיְיהוּ יַתִּיר מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא, דְּהָא שְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא, בְּחֵילָא וְתּוּקְפָּא יַתִּיר אִתְחָזוּן לְאִשְׁתַּכְּחָא. (ס"א אינון יתיר) אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת שָׁאִילְתָּא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל וְנִדְבְּקוּ בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ מִשּׁוּם גִּלּוּי שֶׁל הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, אָז זָכוּ לֶאֱכֹל לֶחֶם אַחֵר עֶלְיוֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה. בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, נִכְנְסוּ לְלֶחֶם שֶׁנִּקְרָא מַצָּה, וְכָעֵת זָכוּ וְנִכְנְסוּ לֶאֱכֹל לֶחֶם אַחֵר יוֹתֵר עֶלְיוֹן, מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד). ׳מִן הַשָּׁמַיִם׳ מַמָּשׁ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא נִמְצָא לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם זֶה. חֲבֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, נִזּוֹנוּ מִמָּקוֹם אַחֵר יוֹתֵר עֶלְיוֹן, וּמַהוּ? כַּכָּתוּב ׳הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׳ (קהלת ז, יב) - מָקוֹם יוֹתֵר עֶלְיוֹן. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם כָּךְ, לָמָּה חָלְשָׁה נַפְשָׁם יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם בְּכֹחַ וְחֹזֶק יָתֵר נִרְאִים לְהִמָּצֵא (הֵם יוֹתֵר)? אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ישראל כד עאלו ואתדבקו במלכא קדישא, בגין גלויא דרשימא קדישא, כדין זכו למיכל נהמא אחרא עלאה, יתיר ממה דהוה בקדמיתא. בקדמיתא כד נפקו ישראל ממצרים, עאלו בנהמא, דאקרי מצה, והשתא זכו, ועאלו למיכל נהמא אחרא עלאה יתיר, מאתר עלאה, דכתיב ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳. ׳מן השמים׳ ממש. ובההוא זמנא אשתכח להו לישראל. מאתר דא. חברייא דמשתדלי באורייתא, מאתר אחרא עלאה יתיר אתזנו. מאי הוא. כמה דכתיב, ׳החכמה תחיה בעליה׳ (קהלת ז, יב). אתר עלאה יתיר. אמר ליה ר' אלעזר, אי הכי, אמאי חלשא נפשייהו יתיר משאר בני עלמא, דהא שאר בני נשא, בחילא ותוקפא יתיר אתחזון לאשתכחא. (ס"א אינון יתיר) אמר ליה יאות שאילתא.

התרגום: בא ראה, כשנכנסו ישראל ונדבקו במלך הקדוש משום גלוי של הרשם הקדוש, אז זכו לאכל לחם אחר עליון יותר ממה שהיה בתחלה. בתחלה, כשיצאו ממצרים, נכנסו ללחם שנקרא מצה, וכעת זכו ונכנסו לאכל לחם אחר יותר עליון, ממקום עליון, שכתוב ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד). ׳מן השמים׳ ממש. ובאותו זמן הוא נמצא להם לישראל ממקום זה. חברים שמשתדלים בתורה, נזונו ממקום אחר יותר עליון, ומהו? ככתוב ׳החכמה תחיה בעליה׳ (קהלת ז, יב) - מקום יותר עליון. אמר לו רבי אלעזר, אם כך, למה חלשה נפשם יותר משאר בני העולם, שהרי שאר בני העולם בכח וחזק יתר נראים להמצא (הם יותר)? אמר לו, יפה שאלת.

מן המפרשים

הסולם: תא חזי ישראל וכו': בוא וראה, ישראל, כשבאו והתדבקו במלך הקדוש, בשביל הגילוי של הרושם הקדוש, של המילה, זכו אז לאכול לחם אחר עליון יותר, ממה שהיה בתחילה, בתחילה כשיצאו ישראל ממצרים, באו בלחם שנקרא מצה, שהוא מלכות, ועתה זכו ונכנסו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: