יצחק בשדה - יוצא מן הכלל ולא ראיה לתפילה בשדה
בשלח · בנין בית מקדש ותפילה כדוגמת של מעלה - ושירת הים בחכמה עליונה · מאמר 25 · פיסקה 6 · דף ס ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה׳ (בראשית כד, סג). שָׁאנֵי יִצְחָק, דְּמִלָּה אַחֲרָא הֲוָה בֵּיהּ, מַה דְּלָא הֲוָה בְּכָל עָלְמָא. וְתוּ דְּהַאי קְרָא לָאו לְהָכִי אָתָא, דְּוַדַּאי בַּשָּׂדֶה אַחֵר לָא הֲוָה מְצַלֵּי וְהָא אוֹקִימְנָא. (ע"כ רעיא מהימנא).
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה׳ (בראשית כד, סג)? שׁוֹנֶה יִצְחָק, שֶׁדָּבָר אַחֵר הָיָה בּוֹ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בְּכָל הָעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁפָּסוּק זֶה לֹא לָזֶה הוּא בָּא, שֶׁוַּדַּאי בְּשָׂדֶה אַחֵר לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. (ע"כ רעיא מהימנא)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, הא כתיב, ׳ויצא יצחק לשוח בשדה׳ (בראשית כד, סג). שאני יצחק, דמלה אחרא הוה ביה, מה דלא הוה בכל עלמא. ותו דהאי קרא לאו להכי אתא, דודאי בשדה אחר לא הוה מצלי והא אוקימנא. (ע"כ רעיא מהימנא).
התרגום: ואם תאמר, הרי כתוב ׳ויצא יצחק לשוח בשדה׳ (בראשית כד, סג)? שונה יצחק, שדבר אחר היה בו מה שלא היה בכל העולם. ועוד, שפסוק זה לא לזה הוא בא, שודאי בשדה אחר לא היה מתפלל, והרי בארנו. (ע"כ רעיא מהימנא)
מן המפרשים
יהל אור: שאני יצחק כו'. ר"ל דהטעם דצריך אתר דחיק דתפלה במקום עבודה ועבודה בצפון וכן תפלה. וזהו "מן המצר", דמשם סליק לרחובות בינה, עומקא דכולא, כי תפלה צריך לעומקא דכולא בינה. לכן מצפון קו שמאלא עולה בארח מישור לבינה ירושלים עלאה). וז"ש…
אור החמה: שאני יצחק דמלה אחרא הוא יען כי הוא בעל הגבורות והבל תפלתו כשהיה עולה למעלה לא היה שום חיצוני מתקרב אלי' משא"כ בכל עלמא שאין להם פחד ממנו ויתאחזו בו ויקטרגו עליו. א"נ ישאבו מהשפע הנשפע בעבורה.
הסולם: ואי תימא הא וכו': ואם תאמר הרי כתוב, ויצא יצחק לשוח בשדה. הרי שמתפללים בשדה. ומשיב משונה הוא יצחק, שדבר אחר היה בו מה שלא היה בכל העולם. שהיה אחד מן האבות. ועוד, שמקרא זה אינו בא לכך להתיר להתפלל בשדה, כי ודאי שבשדה אחר לא היה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: