תחיית מלכי האומות שהחריבו - פורענותם הגלויה סביב ירושלים
בשלח · ׳וברב גאונך תהרס קמיך׳ - מלחמת האומות בירושלים ופורענות מלכיהם לעתיד · מאמר 21 · פיסקה 4 · דף נח ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יֵיסָא סָבָא, וְהָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא לְכָל אִינּוּן מַלְכִין, דְּעָקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִיְרוּשָׁלַ ם, לְאַנְדְּרִיאָנוּס, לְלוּפִינוֹס, וּנְבוּכַדְנֶצַר, וּלְסַנְחֵרִיב, וּלְכָל שְׁאַר מַלְכֵי עַמִּין, דְּחָרִיבוּ בֵּיתֵיהּ, וּלְשַׁלְּטָאָה לוֹן כְּקַדְמִיתָא, וְיִתְכָּנְּשׁוּן עִמְּהוֹן שְׁאַר עַמִּין, וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא, סַחֲרָנֵי יְרוּשָׁלַם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יהו"ה אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלַ ם׳ - אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֲשֶׁר צָבְאוּ. כְּדֵין כְּתִיב, ׳וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרוֹס קָמֶיךָ׳ - וְדָא לְזִמְנָא דְּאָתָא מְשִׁיחָא, כְּתִיב, וְשִׁירָתָא דָּא שִׁירָתָא דְּעָלְמִין הִיא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב יֵיסָא סָבָא, וְכָךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים שֶׁהֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, אֶת אַנְדְּרִיאָנוּס, לוּפִינוֹס, נְבוּכַדְנֶצַּר, סַנְחֵרִיב, וְכָל שְׁאָר מַלְכֵי הָעַמִּים שֶׁהֶחֱרִיבוּ בֵיתוֹ, וּלְהַשְׁלִיט אוֹתָם כְּבַתְּחִלָּה, וְיִתְכַּנְּסוּ עִמָּהֶם שְׁאָר הָעַמִּים. וְעָתִיד הקב"ה לְהִפָּרַע מֵהֶם בְּגָלוּי סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל׳ (זכריה יד, יב) יְרוּשָׁלם - אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ לֹא כָתוּב, אֶלָּא אֲשֶׁר צָבְאוּ. אָז כָּתוּב ׳וּבְרֹב גְּאוֹנְךְ תַּהֲרֹס קָמֶיךְ׳ - וְזֶה לִזְמַן שֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ כָּתוּב, וְשִׁירָה זוֹ הִיא שִׁירַת הָעוֹלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר משמיה דרב ייסא סבא, והכי אמר רבי שמעון, זמין קודשא בריך הוא לאחייא לכל אינון מלכין, דעקו לישראל ולירושל ם, לאנדריאנוס, ללופינוס, ונבוכדנצר, ולסנחריב, ולכל שאר מלכי עמין, דחריבו ביתיה, ולשלטאה לון כקדמיתא, ויתכנשון עמהון שאר עמין, וזמין קודשא בריך הוא לאתפרעא מנייהו באתגלייא, סחרני ירושלם. הדא הוא דכתיב, ׳וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהו"ה את כל העמים אשר צבאו על ירושל ם׳ - אשר יצבאו לא כתיב, אלא אשר צבאו. כדין כתיב, ׳וברב גאונך תהרוס קמיך׳ - ודא לזמנא דאתא משיחא, כתיב, ושירתא דא שירתא דעלמין היא.
התרגום: רבי אבא אמר משמו של רב ייסא סבא, וכך אמר רבי שמעון, עתיד הקב"ה להחיות את כל אותם המלכים שהציקו לישראל ולירושלים, את אנדריאנוס, לופינוס, נבוכדנצר, סנחריב, וכל שאר מלכי העמים שהחריבו ביתו, ולהשליט אותם כבתחלה, ויתכנסו עמהם שאר העמים. ועתיד הקב"ה להפרע מהם בגלוי סביב ירושלים. זהו שכתוב ׳וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על׳ (זכריה יד, יב) ירושלם - אשר יצבאו לא כתוב, אלא אשר צבאו. אז כתוב ׳וברב גאונך תהרס קמיך׳ - וזה לזמן שיבא המשיח כתוב, ושירה זו היא שירת העולמים.
מן המפרשים
אור החמה: ושירתא דא שירתא דעלמין היא. ה"ג ופי' על העתידות לבוא לעולם: אמנם וברוח אפיך נערמו מים. הוא בהאי זמנא וגומר אמר אויב דא ההוא ממנא מדאפקי' בלשון יחיד אויב ולא אויבים ש"מ על השר קאמר: חשיב דישיצינן וגומר אזיל לשיטתי' כדפי' בפרשת…
הסולם: ר' אבא אמר וכו': רא"א משמו של ר' ייסא סבא, וכן אמר ר' שמעון, עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהצירו את ישראל וירושלים, דהיינו לאנדיאנוס ללופינוס, ונבוכדנצר, ולסנחריב, ולכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו, ויתן להם ממשלה כמתחילה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: