התכנסות שבעים שרי האומות למלחמה על ירושלים
בשלח · ׳וברב גאונך תהרס קמיך׳ - מלחמת האומות בירושלים ופורענות מלכיהם לעתיד · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף נח ע"ב
לשון הזוהר
ר' יִצְחָק אָמַר, הַאי קְרָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְלָבַשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּאוּתָא, עַל עֲמַמְיָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן עָלֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד עַל יהו"ה וְעַל מְשִׁיחוֹ׳ (תהילים ב, ב) - וְתָאנָא זְמִינִין אִינּוּן שִׁבְעִין קַסְטוֹרִין מִכָּל עִיבָר, (נ"א עמין) לְאִתְכַּנְּשָׁא בְּהַהוּא זִמְנָא בְּאוֹכְלוֹסִין דְּכָל עָלְמָא, וּלְמֶעְבַּד קְרָבָא עַל יְרוּשָׁלַ ם קַרְתָּא קַדִּישָׁא, וּלְאַחֲדָא עֵיטִין עָלֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאי אַמְרֵי, נוֹקִים עַל פַּטְרוֹנָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עַל עַמֵּיהּ, וְעַל הֵיכָלֵיהּ.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, פָּסוּק זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ הקב"ה בְּגַאֲוָה עַל הָעַמִּים שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ׳ (שם ב, ב) - וְלָמַדְנוּ, עֲתִידִים הֵם שִׁבְעִים שָׂרֵי צְבָאוֹת מִכָּל עֵבֶר (עַמִּים) לְהִתְכַּנֵּס בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּהֲמוֹנִים מִכָּל הָעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת קְרָב עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְלֶאֱחֹז עֵצוֹת עַל הקב"ה. וּמָה אוֹמְרִים? נַעֲמֹד עַל הַפַּטְרוֹן בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ עַל עַמּוֹ וְעַל הֵיכָלוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' יצחק אמר, האי קרא, בשעתא דאתלבש קודשא בריך הוא גאותא, על עממיא דיתכנשון עליה, כמה דכתיב, ׳ורוזנים נוסדו יחד על יהו"ה ועל משיחו׳ (תהילים ב, ב) - ותאנא זמינין אינון שבעין קסטורין מכל עיבר, (נ"א עמין) לאתכנשא בההוא זמנא באוכלוסין דכל עלמא, ולמעבד קרבא על ירושל ם קרתא קדישא, ולאחדא עיטין עליה דקודשא בריך הוא. ומאי אמרי, נוקים על פטרונא בקדמיתא, ולבתר על עמיה, ועל היכליה.
התרגום: רבי יצחק אמר, פסוק זה, בשעה שמתלבש הקב"ה בגאוה על העמים שיתכנסו עליו, כמו שכתוב ׳ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו׳ (שם ב, ב) - ולמדנו, עתידים הם שבעים שרי צבאות מכל עבר (עמים) להתכנס באותו זמן בהמונים מכל העולם, ולעשות קרב על ירושלים עיר הקדש, ולאחז עצות על הקב"ה. ומה אומרים? נעמד על הפטרון בהתחלה, ואחר כך על עמו ועל היכלו.
מן המפרשים
הסולם: ר' יצחק אמר וכו': רי"א, מקרא זה, הוא, בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו. כמ"ש ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ולמדנו, עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים עיר…
אור יקר: ולאחדא עיטין עליה דקב״ה דהיינו לומר טענות ־ינצחו הדין על ישראל להכחידם מגוי, ולכך.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: