ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 13: שם שבעים ושנים חקוק במרכבת האבות - קריעת ים סוף התלויה בעתיק › פיסקה 14 (נב ע"ב)

ישראל על הים - ראיית המחנות מכל צד ותפילה מצרה

בשלח · שם שבעים ושנים חקוק במרכבת האבות - קריעת ים סוף התלויה בעתיק · מאמר 13 · פיסקה 14 · דף נב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל עַל יַמָּא, חָמוּ לְכַמָּה אֹכְלוֹסִין, לְכַמָּה חַיָּילִין, לְכַמָּה מַשִּׁירְיָין, מֵעֵילָּא וְתַתָּא, וְכֻלְּהוּ בִּכְנוּפְיָא עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, שָׁרִיאוּ בִּצְלּוֹ מִגּוֹ עָאקוּ דִּלְהוֹן.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים עַל הַיָּם, רָאוּ כַּמָּה אוּכְלוּסִים, כַּמָּה חֲיָלוֹת, וְכַמָּה מַחֲנוֹת מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְכֻלָּם בְּכִנּוּס עַל יִשְׂרָאֵל. הִתְחִילוּ בִּתְפִלָּה מִתּוֹךְ צָרָתָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, בשעתא דשרו ישראל על ימא, חמו לכמה אכלוסין, לכמה חיילין, לכמה משיריין, מעילא ותתא, וכלהו בכנופיא עלייהו דישראל, שריאו בצלו מגו עאקו דלהון.

התרגום: אמר רבי יצחק, בשעה שהיו ישראל שרויים על הים, ראו כמה אוכלוסים, כמה חילות, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכלם בכנוס על ישראל. התחילו בתפלה מתוך צרתם.

מן המפרשים

אור החמה: דף נ"ב ע"ב וע"י התקיעה זו בשופר אילו של יצחק הנה אז מתחברין המ' עם יצחק שממנו יצא קרן השופר שהיא המ' הנק' קרן שיצתה מאילו של יצחק ואז שניהם מתחברין וחוזרים רחמים ע"י רחמי הבינה שופר עילאה והארתה בהם. וכן כאן בברכת אתה גבור כבר…

הסולם: אמר ר' יצחק וכו': אר"י, בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפלה מתוך צרתם.

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מגו עאקו דלהון מז"לן טעם לצרה זו מפני שאז היה זעיר בסוד הקטנות כמ"ש הרב בסוד קי"ס וידוע שבחי' הקטנות היא שמות אלהים ג' מוחין דקטנות שעליהם נאמר נח"ר גרוני דהיינו שז' הבלים אינם יכולים לצאת מהגרון והוא הוא ענין הצעקה וכנזכר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר