ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 46: היכלות המלך העליון › פיסקה 53 (מד ע"ב)

משתי הרוחות צבאות דודאים גפנים ורמונים - ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה׳

בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 53 · דף מד ע"ב

לשון הזוהר

לְבָתַר כַּד נָהֲרִין תְּרֵין רוּחִין דְּאִינּוּן חַד, נָפְקֵי כַּמָּה חֲיָילִין לְכַמָּה סִטְרִין, אַלְפִין וְרִבְּוָון דְּלֵית לוֹן שִׁיעוּרָא, מִנְּהוֹן אִקְּרוּן דּוּדָאִים, מִנְּהוֹן גְּפָנִים, מִנְּהוֹן רִמּוֹנִים, עַד דְּמָטוּ כַּמָּה חֲיָילִין לְבַר עַד הַהוּא כֹּכְבָא דְאִקְּרִי נֹגַהּ, וְכֻלְּהוּ בַּחֲבִיבוּ דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין, הָכָא כְּתִיב ׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳.

תרגום

אַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר מְאִירִים שְׁנֵי רוּחוֹת שֶׁהֵם אֶחָד, יוֹצְאִים כַּמָּה צְבָאוֹת לְכַמָּה רוּחוֹת, אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. מֵהֶם נִקְרָאִים דּוּדָאִים, מֵהֶם גְּפָנִים, מֵהֶם רִמּוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעִים כַּמָּה צְבָאוֹת הַחוּצָה עַד אוֹתוֹ כּוֹכָב שֶׁנִּקְרָא נֹגַהּ. וְכֻלָּם בַּחֲבִיבוּת שֶׁלֹּא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים. כָּאן כָּתוּב (שם ח) אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לבתר כד נהרין תרין רוחין דאינון חד, נפקי כמה חיילין לכמה סטרין, אלפין ורבוון דלית לון שיעורא, מנהון אקרון דודאים, מנהון גפנים, מנהון רמונים, עד דמטו כמה חיילין לבר עד ההוא ככבא דאקרי נגה, וכלהו בחביבו דלא מתפרשין לעלמין, הכא כתיב ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׳.

התרגום: אחר כך, כאשר מאירים שני רוחות שהם אחד, יוצאים כמה צבאות לכמה רוחות, אלפים ורבבות שאין להם שעור. מהם נקראים דודאים, מהם גפנים, מהם רמונים, עד שמגיעים כמה צבאות החוצה עד אותו כוכב שנקרא נגה. וכלם בחביבות שלא נפרדים לעולמים. כאן כתוב (שם ח) אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.

מן המפרשים

אור החמה: לבתר כד נהרין תרין רוחין. בסוד האהבה כנז' נפקי מבין כולם. כמה חילין לכמה סטרין אלף ורבוון דלית שעורא. בסוד השדים שהם מתפשטין מהם כחות אלו בעלי האהבה. שהם מעוררים אהבה בין ישר' לאביהם שבשמים. והם ג' בחינות הא' דודאים והם מן…

הסולם: לבתר כד נהרין תרין רוחין דאינון חד, נפקי כמה חיילין לכמה סטרין אלפין ורבוון דלית לון שיעורא: אח"כ, כשמאירים ב' הרוחות שהם אחד, דהיינו ההתכללות דמין הב' הנ"ל, יוצאים מהם כמה צבאות לכמה בחינות, לאלפים ולרבבות שאין להם שיעור,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר