׳ויהי אור׳ - אור שכבר היה, הנשאר מן האויר אחר התפשטות הי׳
בראשית · ויאמר אלהים יהי אור · מאמר 4 · פיסקה 5 · דף טז ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיְהִי אוֹר׳, אוֹר דִּכְבָר הֲוָה. ׳אוֹר׳, דָּא רָזָא סְתִימָא, אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּאִתְפַּשַּׁט וְאִתְבְּקַע מֵרָזָא דְסִתְרָא דַּאֲוִיר עִלָּאָה סְתִימָא, בָּקַע בְּקַדְמֵיתָא וְאַפִּיק חַד נְקוּדָּה סְתִימָא מֵרָזָא דִילֵיהּ, דְּהָא אֵין סוֹף בָּקַע מֵאֲוִירָא דִילֵיהּ וְגַלִּי הַאי נְקוּדָּה י', כֵּיוָן דְּהַאי י' אִתְפַּשַּׁט מָה דְּאִשְׁתְּאַר אִשְׁתַּכַּח אוֹר מֵהַהוּא רָזָא דְּהַהוּא אֲוִיר סְתִימָאָה. כַּד אִשְׁתַּכַּח מִנֵּיהּ נְקוּדָּה קַדְמָאָה י', אִתְגְּלִי לְבָתַר עֲלֵיהּ, מָטֵי וְלָא מָטֵי, כֵּיוָן דְּאִתְפַּשַּׁט נָפַק וְאִיהוּ הוּא אוֹר דְּאִשְׁתְּאַר מֵאֲוִיר, וְהַיְנוּ אוֹר דִּכְבָר הֲוָה, וְהָא קָיְימָא.
תרגום
וַיְהִי אוֹר - אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה. אוֹר זֶה סוֹד סָתוּם, הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה וְנִבְקְעָה מִסּוֹד הֶסְתֵּר שֶׁל האֲוִיר הָעֶלְיוֹן הַסָּתוּם. בָּקַע בַּתְּחִלָּה וְהוֹצִיא נְקֻדָּה אַחַת סְתוּמָה מִסּוֹד שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין סוֹף בָּקַע מֵאֲוִיר שֶׁלּוֹ וְגִלָּה נְקֻדָּה זוֹ י'. כֵּיוָן שֶׁי' זוֹ הִתְפַּשְּׁטָה, מַה שֶּׁנִּשְׁאָר נִמְצָא אוֹר מֵאוֹתוֹ סוֹד שֶׁל אוֹתוֹ אֲוִיר הַסָּתוּם. כְּשֶׁנִּמְצְאָה מִמֶּנּוּ נְקֻדָּה רִאשׁוֹנָה י' הִתְגַּלָּה אַחַר כָּךְ עָלֶיהָ, מַגִּיעַ וְלֹא מַגִּיעַ. כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּשֵּׁט, יָצָא, וְהוּא הוּא הָאוֹר שֶׁנִּשְׁאָר מֵהאֲוִיר, וְהַיְנוּ אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה, וְזֶה עוֹמֵד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויהי אור׳, אור דכבר הוה. ׳אור׳, דא רזא סתימא, אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא, בקע בקדמיתא ואפיק חד נקודה סתימא מרזא דיליה, דהא אין סוף בקע מאוירא דיליה וגלי האי נקודה י', כיון דהאי י' אתפשט מה דאשתאר אשתכח אור מההוא רזא דההוא אויר סתימאה. כד אשתכח מניה נקודה קדמאה י', אתגלי לבתר עליה, מטי ולא מטי, כיון דאתפשט נפק ואיהו הוא אור דאשתאר מאויר, והינו אור דכבר הוה, והא קיימא.
התרגום: ויהי אור - אור שכבר היה. אור זה סוד סתום, התפשטות שהתפשטה ונבקעה מסוד הסתר של האויר העליון הסתום. בקע בתחלה והוציא נקדה אחת סתומה מסוד שלו, שהרי אין סוף בקע מאויר שלו וגלה נקדה זו י'. כיון שי' זו התפשטה, מה שנשאר נמצא אור מאותו סוד של אותו אויר הסתום. כשנמצאה ממנו נקדה ראשונה י' התגלה אחר כך עליה, מגיע ולא מגיע. כיון שהתפשט, יצא, והוא הוא האור שנשאר מהאויר, והינו אור שכבר היה, וזה עומד.
מן המפרשים
שעת רצון: אור ויהי אור אור שכבר הוה אור דא רזא סתימא אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא. פירוש, כי אמר ' ויהי אור ', לאשמועינן ששורש האור הזה כבר הוא למעלה ברום עולם האצילות ומשם נמשך ויורד עד ז"א. והוא מ"ש רבינו ז"ל…
מקדש מלך: אור דא רזא סתימא פי' חסד דזעיר שרשו מחסד דעתיק. וז"ש אתפשטות' דאתפשט וכו' פירוש חסד דזעיר נתפשט מחסד דעתיק שנקרא אוירא עילאה ומשום דק"ל האיך חסד דזעיר יצא מחסד דעתיק לכן אמר בקע בקדמיתא ואפיק חד נקודה סתימא:
יהל אור: אור דא רזא סתימא אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה כו'. [ע' מ"ש הגר"א בספרא דצניעותא פ"א בד"ה קרומא דאוירא וע' לעיל בראש הסדר. אור דא רזא סתימא, קאי על אוירא עלאה בין גולגלתא ומוחא והוא נק' רזא דא"ס סתים דסתימו…