׳ותגל יולדתך׳ - יולדת שלמטה, ושמחת האב בתוספת וא"ו
במדבר · ׳ה' אורי וישעי׳ - הנאחז באור העליון ושמחת אביו שלמעלה ושלמטה · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קיט ע"א
לשון הזוהר
וְעָלָךְ כְּתִיב, ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְגוֹ'׳ (משלי כג, כה). כֵּיוָן דִּכְתִּיב ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ׳, מַאי ׳וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳, דְּהָא בְּאִמֶּךָ סַגְיָא. אֶלָּא ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִמֶּךָ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳ - יוֹלַדְתֶּךָ דִּלְתַּתָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָבוּךְ אָן חֶדְוָותָא דִּילֵיהּ. אֶלָּא קְרָא הוּא בִּלְחוֹדוֹי דִּכְתִּיב, (משלי כג כד). ׳גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ׳ - דָּא אָבִיךָ דִּלְתַּתָּא. דָּבָר אַחֵר, ׳גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק׳ - דָּא אָבִיךָ דִּלְתַּתָּא. ׳וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ׳, כְּתִיב בְּתוֹסֶפֶת וָא"ו - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא לְעֵילָּא.
תרגום
וְעָלֶיךָ כָּתוּב, ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְגוֹ'׳ (משלי כג). כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ׳, מַה זֶּה וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ? שֶׁהֲרֵי בְּאִמֶּךְ מַסְפִּיק. אֶלָּא יִשְׂמַח אָבִיךְ - זֶה הקב"ה. וְאִמֶּךְ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ - יוֹלַדְתְּךְ שֶׁלְּמַטָּה. אֵיפֹה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיךְ? אֶלָּא פָּסוּק הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק׳ - זֶה הקב"ה. וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ - זֶה אָבִיךְ שֶׁלְּמַטָּה. דָּבָר אַחֵר, ׳גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק׳ - זֶה אָבִיךְ שֶׁלְּמַטָּה. וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, כָּתוּב בְּתוֹסֶפֶת וָא"ו - זֶה הקב"ה לְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועלך כתיב, ׳ישמח אביך וגו'׳ (משלי כג, כה). כיון דכתיב ׳ישמח אביך ואמך׳, מאי ׳ותגל יולדתך׳, דהא באמך סגיא. אלא ׳ישמח אביך׳ - דא קודשא בריך הוא. ואמך - דא כנסת ישראל. ׳ותגל יולדתך׳ - יולדתך דלתתא. רבי שמעון אבוך אן חדוותא דיליה. אלא קרא הוא בלחודוי דכתיב, (משלי כג כד). ׳גיל יגיל אבי צדיק׳ - דא קודשא בריך הוא. ׳ויולד חכם ישמח בו׳ - דא אביך דלתתא. דבר אחר, ׳גיל יגיל אבי צדיק׳ - דא אביך דלתתא. ׳ויולד חכם ישמח בו׳, כתיב בתוספת וא"ו - דא קודשא בריך הוא הוא לעילא.
התרגום: ועליך כתוב, ׳ישמח אביך וגו'׳ (משלי כג). כיון שכתוב ׳ישמח אביך ואמך׳, מה זה ותגל יולדתך? שהרי באמך מספיק. אלא ישמח אביך - זה הקב"ה. ואמך - זו כנסת ישראל. ותגל יולדתך - יולדתך שלמטה. איפה שמחתו של רבי שמעון אביך? אלא פסוק הוא לבדו, שכתוב (שם) ׳גיל יגיל אבי צדיק׳ - זה הקב"ה. ויולד חכם ישמח בו - זה אביך שלמטה. דבר אחר, ׳גיל יגיל אבי צדיק׳ - זה אביך שלמטה. ויולד חכם ישמח בו, כתוב בתוספת וא"ו - זה הקב"ה למעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ויולד חכם ישמח בו גרסינן ול"ג וישמח בו עכ"ל: לפי שהמקרא הוא ויולד חכם ישמח בו והמסורת הוא יולד חכם וישמח בו. והזוהר קא דריש מקרא ולא מסורת כמו גיל יגיל וכו' שהוא המקרא ולא המסורת שהוא גול יגול:
אור החמה: אביך דא קב"ה וכו'. שהוא אב לנשמתן של ישראל ואמך דא כ"י שהיא אם לנשמתן של ישראל כי הנשמות אינון מזווגא דקב"ה ושכינתיה כמבואר בזוהר בכמה מקומות וכאשר הבן פועל למטה כראוי בתורה ובמצות הנה גורם שמחה וייחוד למעלה לקב"ה ושכינתיה…
הסולם: ועלך כתיב, ישמח וגו': ועליך כתוב , ישמח אביך וגו'. שואל, כיון שכתוב ישמח אביך ואמך, מהו, ותגל יולדתך, הרי די במה שאמר ואמך. ומשיב, אלא ישמח אביך, זהו הקב"ה, ואמך זוהי כנסת ישראל, שהיא מלכות. ותגל יולדתך, היינו יולדתך שלמטה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: