׳משעיר למו׳ - שמסרובם של אלו נתוסף אור לישראל
בלק · ׳וזרח משעיר למו׳ - מתנות השרים שנטלו ישראל בקבלת התורה · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף קצב ע"ב
לשון הזוהר
כַּד אָתָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָתָא וְשָׁאִיל מִלָּה כְּמִלְּקַדְּמִין, אָמַר לֵיהּ הָא שְׁאֶלְתָּא דָּא אִתְאַמְּרַת. ׳יהו"ה מִסִּינַי בָּא׳: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן׳ (שמות יט, ט) - ׳וּמִסִּינַי בָּא׳ וְאִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ. ׳וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ׳, מִמַּה דְּאָמְרוּ בְּנֵי שָׂעִיר, דְּלָא בָּעָאן לְקַבְּלָא, מֵהַאי, אַנְהַר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאוֹסִיף עָלַיְיהוּ נְהוֹרָא וְחָבִיבוּ סַגִּיא. אוּף הָכִי, הוֹפִיעַ וְאַנְהַר לְיִשְׂרָאֵל ׳מֵהַר פָּארָן׳, מִמַּה דְּאָמְרוּ בְּנֵי פָּארָן, דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא, מֵהַאי. אוֹסִיפוּ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבוּ וּנְהִירוּ יַתִיר כַּדְּקָא יָאוּת.
תרגום
כְּשֶׁבָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן, בָּא וְשָׁאַל דָּבָר כְּמִקֹּדֶם. אָמַר לוֹ, הֲרֵי שְׁאֵלָה זוֹ נֶאֶמְרָה. ׳ה' מִסִּינַי בָּא׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךְ בְּעַב הֶעָנָן׳ (שמות יט, ט) - ׳וּמִסִּינַי בָּא׳ וְהִתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם. ׳וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ׳, מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁלֹּא רוֹצִים לְקַבֵּל, מִזֶּה הֵאִיר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר חֲבִיבוּת גְּדוֹלָה. גַּם כָּךְ הוֹפִיעַ וְהֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל ׳מֵהַר פָּארָן׳, מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ בְּנֵי פָּארָן שֶׁלֹּא רוֹצִים לְקַבֵּל, מִזֶּה הוֹסִיפוּ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבוּת וְאוֹר יוֹתֵר כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד אתא רבי שמעון, אתא ושאיל מלה כמלקדמין, אמר ליה הא שאלתא דא אתאמרת. ׳יהו"ה מסיני בא׳: כמה דאת אמר ׳הנה אנכי בא אליך בעב הענן׳ (שמות יט, ט) - ׳ומסיני בא׳ ואתגלי עלייהו. ׳וזרח משעיר למו׳, ממה דאמרו בני שעיר, דלא בעאן לקבלא, מהאי, אנהר לון לישראל, ואוסיף עלייהו נהורא וחביבו סגיא. אוף הכי, הופיע ואנהר לישראל ׳מהר פארן׳, ממה דאמרו בני פארן, דלא בעו לקבלא, מהאי. אוסיפו ישראל חביבו ונהירו יתיר כדקא יאות.
התרגום: כשבא רבי שמעון, בא ושאל דבר כמקדם. אמר לו, הרי שאלה זו נאמרה. ׳ה' מסיני בא׳, כמו שנאמר ׳הנה אנכי בא אליך בעב הענן׳ (שמות יט, ט) - ׳ומסיני בא׳ והתגלה עליהם. ׳וזרח משעיר למו׳, ממה שאמרו בני שעיר שלא רוצים לקבל, מזה האיר להם לישראל והוסיף עליהם אור חביבות גדולה. גם כך הופיע והאיר לישראל ׳מהר פארן׳, ממה שאמרו בני פארן שלא רוצים לקבל, מזה הוסיפו ישראל חביבות ואור יותר כראוי.
מן המפרשים
קרני אור: הנה אנכי בא הנה אנכי בא כו'. אינו מובן לכאורה איך מתורץ מזה הפסוק אלא בדוחק:
הסולם: כד אתא ר' שמעון וכו': כשבא ר"ש, בא ושאל הדבר, כמתחילה. אמר לו ר' שמעון, הרי שאלה זו נתישבת. ה' מסיני בא, הוא כש"א, הנה אנכי בא אליך בעב הענן, ומסיני בא ונגלה עליהם. וזרח משעיר למו, פירושו, ממה שאמרו בני שעיר שאינם רוצים לקבל,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: