ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 90 (קצא ע"א)

רשות הברכה לינוקא - וברכות המזמנות מן האם הקדושה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 90 · דף קצא ע"א

לשון הזוהר

אָתוּ חַבְרַיָּיא וּנְשָׁקוּה, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִלְמָלֵא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה אָמַר דָּא, תַּוָּוהָא הֲוִי בְּעָלְמָא, נַטְלֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וּנְשָׁקֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין, אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא אֲנָא אֲבָרֵךְ. אָמְרוּ, אַתְּ בְּרִיךְ, וְלָךְ יָאוּת לְבָרְכָא. אָמַר כַּמָּה אַתּוּן קַדִישִׁין, כַּמָּה בְּרָכוֹת זְמִינִין לְכוּ, מֵאִימָא קַדִישָׁא, בְּגִין דְּלָא מְנַעְתּוּן לִי לְבָרְכָא.

תרגום

בָּאוּ הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִלְמָלֵא יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא אָמַר אֶת זֶה, תְּמִיהָה הָיְתָה בָּעוֹלָם. לְקָחוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְשָׁקוֹ כְּמִקֹּדֶם. אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, אֲנִי אַבְרֵךְ. אָמְרוּ לוֹ, אַתָּה בָּרוּךְ, וּלְךְ נָאֶה לְבָרֵךְ. אָמַר, כַּמָּה קְדוֹשִׁים אַתֶּם, כַּמָּה בְרָכוֹת מְזֻמָּנוֹת לָכֶם מֵאֵם הַקְּדוֹשָׁה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מְנַעְתּוּנִי לְבָרֵךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אתו חברייא ונשקוה, אמר רבי אלעזר, אלמלא יחזקאל נביאה אמר דא, תווהא הוי בעלמא, נטליה רבי אלעזר, ונשקיה כמלקדמין, אמר ההוא ינוקא אנא אברך. אמרו, את בריך, ולך יאות לברכא. אמר כמה אתון קדישין, כמה ברכות זמינין לכו, מאימא קדישא, בגין דלא מנעתון לי לברכא.

התרגום: באו החברים ונשקוהו. אמר רבי אלעזר, אלמלא יחזקאל הנביא אמר את זה, תמיהה היתה בעולם. לקחו רבי אלעזר ונשקו כמקדם. אמר אותו ינוקא, אני אברך. אמרו לו, אתה ברוך, ולך נאה לברך. אמר, כמה קדושים אתם, כמה ברכות מזמנות לכם מאם הקדושה, משום שלא מנעתוני לברך.

מן המפרשים

הסולם: אתו חברייא ונשקוה וכו': באו החברים ונשקוהו. אמר ר' אלעזר, אם יחזקאל הנביא היה אומר דבר זה, היה זה פליאה בעולם. לקחו ר' אלעזר ונשקו כבתחילה. אמר אותו הילד, אני אברך. אמרו, ברך אתה ולך נאה לברך. אמר כמה אתם קדושים, כמה ברכות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר