׳והתקדשתם והייתם קדשים׳ - שלש קדשות שנמסרו לישראל
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 81 · דף קצ ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי הוּא וַדַּאי, וּמִלִּין אִלֵּין אוֹקִימְנָא לוֹן. וְתוּ אוֹקִימְנָא, דְּהָא תְּלַת קְדוּשּׁוֹת אִתְמְסָרוּ לְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. מִן הַאי קְרָא, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי׳ יהו"ה. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם חַד. וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים תְּרֵין. ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהו"ה׳, הָא תְּלָתָא. הָכָא אִתְמְסַר לוֹן קְדוּשָּׁה. אָמַר לֵיהּ יָאוּת. וְהָא לָא אִדְכְּרַת מֵרוּמְחָא, עַד דְּנַטְלַת לֵיהּ אֲנָא מִבָּתַר כִּתְפָךְ, וְשַׁוִּי לָךְ בִּידָךְ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה תִּדְכַּר לְרוּמְחָא, דְּאִיהוּ בִּידָךְ. תּוּב לְאֲתָר דְּשַׁבְקַת.
תרגום
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ זֶה וַדַּאי, וּדְבָרִים אֵלּוּ בֵּאַרְנוּם. וְעוֹד בֵּאַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת נִמְסְרוּ לְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה מִפָּסוּק זֶה, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים׳ (ויקרא כ), (שם) ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם - אֶחָד. וִהְיִיתֶם קְדשִׁים - שְׁנַיִם. כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. כָּאן נִמְסְרָה לָהֶם קְדֻשָּׁה. אָמַר לוֹ, נָאֶה, וַהֲרֵי לֹא נִזְכַּרְתָּ בָּרֹמַח עַד שֶׁלְּקַחְתִּיהוּ מֵאֲחוֹרֵי כְתֵפְךְ וְשַׂמְתִּיהוּ בְיָדְךְ. מִכָּאן וָהָלְאָה תִּזָּכֵר בָּרֹמַח, שֶׁהוּא בְיָדְךְ. שׁוּב לַמָּקוֹם שֶׁהִשְׁאַרְתָּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, הכי הוא ודאי, ומלין אלין אוקימנא לון. ותו אוקימנא, דהא תלת קדושות אתמסרו לישראל לתתא. מן האי קרא, ׳והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני׳ יהו"ה. והתקדשתם חד. והייתם קדושים תרין. ׳כי קדוש אני יהו"ה׳, הא תלתא. הכא אתמסר לון קדושה. אמר ליה יאות. והא לא אדכרת מרומחא, עד דנטלת ליה אנא מבתר כתפך, ושוי לך בידך. מכאן ולהלאה תדכר לרומחא, דאיהו בידך. תוב לאתר דשבקת.
התרגום: אמר רבי אלעזר, כך זה ודאי, ודברים אלו בארנום. ועוד בארנו, שהרי שלש קדשות נמסרו לישראל למטה מפסוק זה, ׳והתקדשתם והייתם קדשים׳ (ויקרא כ), (שם) ׳כי קדוש אני ה'׳. והתקדשתם - אחד. והייתם קדשים - שנים. כי קדוש אני ה' - הרי שלשה. כאן נמסרה להם קדשה. אמר לו, נאה, והרי לא נזכרת ברמח עד שלקחתיהו מאחורי כתפך ושמתיהו בידך. מכאן והלאה תזכר ברמח, שהוא בידך. שוב למקום שהשארת.
מן המפרשים
קרני אור: יאות עבדת יאות עבדת כו'. ר"ל עד השתא קודם שהזכרת מתירוץ זה היית יכול לומר שידעת אלא שנשכח ממך, אבל עכשיו שנזכרת ראה שלא תשכח עוד, וז"ש ' מכאן ולהלאה ' כו':
הסולם: רומח פירושו הדינין של הנוקבא בלבדם (כנ"ל באות ס"ח) . ולפיכך הדרוש של קדושה, שישראל מעוררים בלבדם דינין דמסך שמבחינת המלכות, נבחן לרומח. משא"כ הדרוש של ר' אלעזר, שדבר מעושי דברו שהיא דינין דמלכות, ומלשמוע בקול דברו, שהוא דינין…