מדין ביד משה ומואב ביד דוד - ׳מואב סיר רחצי׳
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 68 · דף קצ ע"א
לשון הזוהר
וְכֹלָּא הֲוָה מִמִּדְיָן, בְּכַמָּה זִינִין, וּבְגִין כָּךְ אִתְעֲנָשׁוּ מִדְיָן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, ׳נְקוֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים׳ (במדבר לא, ב). לָךְ אִתְחֲזֵי, וְלָךְ יֵאוֹת. לְמוֹאָב אֲנָא שָׁבִיק לוֹן לְבָתַר דְּיִפְּקוּן תְּרֵין מַרְגְלָאן מִנַּיְיהוּ, הָא דָּוִד בְּרֵיהּ דְּיִשַׁי, דְּאִיהוּ יִנְקוֹם נוּקְמִין דְּמוֹאָב, וְיִסְחֵי קְדֵירָה דְּמַלְיָא טִנּוּפָא דִּפְעוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מוֹאָב סִיר רַחְצִי׳ (תהילים ס, י) - וַדַּאי, וְעַד דְּאִינּוּן תְּרֵין מַרְגְלָאן לָא נַפְקוּ, לָא אִתְעֲנָשׁוּ, כֵּיוָן דְּנַפְקוּ, אָתָא דָּוִד וְאַסְחֵי קְדֵירָה מִטִּנּוּפָא דִּלְהוֹן. וְכֻלְּהוּ אִתְעֲנָשׁוּ. מִדְיָן בְּימֵי מֹשֶׁה. מוֹאָב בִּימֵי דָּוִד.
תרגום
וְהַכֹּל הָיָה מִמִּדְיָן בְּכַמָּה מִינִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ מִדְיָן, והקב"ה אָמַר לְמֹשֶׁה, ׳נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים׳ (במדבר לא, ב). לְךְ רָאוּי וּלְךְ נָאֶה. לְמוֹאָב אֲנִי מַשְׁאִיר אוֹתָם לְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת - הֲרֵי דָּוִד בֶּן יִשַׁי, שֶׁהוּא יִנְקֹם נִקְמוֹת מוֹאָב וְיִרְחַץ קְדֵרָה הַמְּלֵאָה טִנֹּפֶת פְּעוֹר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מוֹאָב סִיר רַחְצִי׳ (תהלים ס, י) - בְּוַדַּאי. וְעַד שֶׁאוֹתָן שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת לֹא יָצְאוּ, לֹא נֶעֶנְשׁוּ. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ, בָּא דָוִד וְרָחַץ הַקְּדֵרָה מֵהַטִּנֹּפֶת שֶׁלָּהֶם. וְכֻלָּם נֶעֶנְשׁוּ - מִדְיָן בִּימֵי מֹשֶׁה, וּמוֹאָב בִּימֵי דָוִד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכלא הוה ממדין, בכמה זינין, ובגין כך אתענשו מדין. וקודשא בריך הוא אמר למשה, ׳נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים׳ (במדבר לא, ב). לך אתחזי, ולך יאות. למואב אנא שביק לון לבתר דיפקון תרין מרגלאן מנייהו, הא דוד בריה דישי, דאיהו ינקום נוקמין דמואב, ויסחי קדירה דמליא טנופא דפעור, הדא הוא דכתיב, ׳מואב סיר רחצי׳ (תהילים ס, י) - ודאי, ועד דאינון תרין מרגלאן לא נפקו, לא אתענשו, כיון דנפקו, אתא דוד ואסחי קדירה מטנופא דלהון. וכלהו אתענשו. מדין בימי משה. מואב בימי דוד.
התרגום: והכל היה ממדין בכמה מינים, ומשום כך נענשו מדין, והקב"ה אמר למשה, ׳נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים׳ (במדבר לא, ב). לך ראוי ולך נאה. למואב אני משאיר אותם לאחר שיצאו מהם שתי מרגליות - הרי דוד בן ישי, שהוא ינקם נקמות מואב וירחץ קדרה המלאה טנפת פעור. זהו שכתוב ׳מואב סיר רחצי׳ (תהלים ס, י) - בודאי. ועד שאותן שתי מרגליות לא יצאו, לא נענשו. כיון שיצאו, בא דוד ורחץ הקדרה מהטנפת שלהם. וכלם נענשו - מדין בימי משה, ומואב בימי דוד.
מן המפרשים
אור יקר: למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים לך אתחזי ולך יאות מפני שטינא קודמת התעוררו אם כן ׳ראויים הם למיתה, ועם היות שחזר בתשובה קין היינו שנפרד חלק טוב ממנו ונשאר השאר במדין, ולכך דמו לפתות את משה בכזבי והיינו סוד החצוני המתעורר…
קרני אור: תרין מרגלאן תרין מרגלאן. לאו דוקא, דרות לבדה היתה ממואב, אלא חשיב נמי נעמה העמונית. ואינו מובן:
הסולם: וכלא הוה ממדין וכו': והכל היה ממדין בכמה אפנים. ומשום זה נענשה מדין, והקב"ה אמר למשה נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים. לך ראוי ולך נאה. למואב, אני עוזב אותם, עד שתצאנה שתי מרגליות מביניהם. הרי דוד בן ישי, שהוא ינקום הנקמות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: