מוץ ותבן - חלק הסטרא אחרא שבחמשת מיני דגן
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 50 · דף קפט ע"א
לשון הזוהר
אַתּוּן חַבְרַיָּיא, דְּלָא שְׁמַשְׁתּוּן לְרִבִּי שְׁמַעְיָה חֲסִידָא, אַמְרִין דִּבְחֲמֵשֶׁת זִינֵי דָּגָן, לָא אִית חוּלָקָא לִסְטַר אַחֲרָא. וְלָאו הָכִי, דְּהָא כָּל מַה דְּאִתְבְּלֵי בְּאַרְעָא, לִסְטַר אַחֲרָא אִית בֵּיהּ חוּלָקָא. וּמַאן חוּלָקָא אִית לֵיהּ. מוֹץ דְּתִדְּפֶנּוּ רוּחַ, דִּכְתִּיב, ׳לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׳ (תהילים א, ד). וְדָא הוּא רוּחָא דִּקְדוּשָּׁא, וּכְתִיב ׳כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְגוֹ'׳ (תהילים קג, טז). בְּגִין דְּרוּחַ קֻדְשָׁא מְפַזֵּר לֵיהּ בְּכָל סִטְרִין דְּעָלְמָא, דְּלָא יִשְׁתְּכַח. דָּא בְּנוּקְבָּא. דְּכוּרָא מַאי הוּא. תֶּבֶן.
תרגום
אַתֶּם הַחֲבֵרִים, שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם אֶת רַבִּי שְׁמַעְיָה הֶחָסִיד, אוֹמְרִים שֶׁבַּחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָגָן אֵין חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְלֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּבְלֶה בָאָרֶץ יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמַהוּ חֶלְקוֹ? מוֹץ ׳שֶׁתִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׳ (תהלים א, ד), שֶׁכָּתוּב ׳לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׳, וְזוֹהִי רוּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה - וְכָתוּב ׳כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְגוֹ'׳ (שם קג, טז). מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפַזַּרְתּוֹ בְּכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא. זֶה בַּנּוּקְבָּא. הַזָּכָר מַהוּ? תֶּבֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתון חברייא, דלא שמשתון לרבי שמעיה חסידא, אמרין דבחמשת זיני דגן, לא אית חולקא לסטר אחרא. ולאו הכי, דהא כל מה דאתבלי בארעא, לסטר אחרא אית ביה חולקא. ומאן חולקא אית ליה. מוץ דתדפנו רוח, דכתיב, ׳לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח׳ (תהילים א, ד). ודא הוא רוחא דקדושא, וכתיב ׳כי רוח עברה בו ואיננו וגו'׳ (תהילים קג, טז). בגין דרוח קדשא מפזר ליה בכל סטרין דעלמא, דלא ישתכח. דא בנוקבא. דכורא מאי הוא. תבן.
התרגום: אתם החברים, שלא שמשתם את רבי שמעיה החסיד, אומרים שבחמשת מיני דגן אין חלק לסטרא אחרא. ולא כך, שהרי כל מה שנבלה בארץ יש בו חלק לסטרא אחרא, ומהו חלקו? מוץ ׳שתדפנו רוח׳ (תהלים א, ד), שכתוב ׳לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח׳, וזוהי רוח של קדשה - וכתוב ׳כי רוח עברה בו ואיננו וגו'׳ (שם קג, טז). משום שרוח הקדש מפזרתו בכל צדדי העולם שלא ימצא. זה בנוקבא. הזכר מהו? תבן.
מן המפרשים
מקדש מלך: דבחמש זיני דגן גרסינן ה' דגן בנקיו בלא מוץ ותבן חטה דכר ונוקבא מוץ ותבן. ה' בנקיו דדגן ועל דא שלימו דאילנא חטה איהו ואילנא דחב ביה אדה"ר חטה הוה דכולא איהו ברזא ובמלה דחטא גרסינן ור"ל דחט של חטה הם רומזים למוץ ותבן שהם נוקבא…
קרני אור: מוץ דתדפנו רוח מוץ דתדפנו רוח. ר"ל רוח היא מל', והיא תדפנו המוץ דהיינו הקליפה. וז"ש ' בגין דרוח קודשא ' ר"ל מל' כו':
הסולם: אתון חברייא דלא וכו': אתם החברים, שלא שמשתם את ר' שמעיה החסיד, אמרתם שבחמשת מיני דגן, שהם חטה ושעורה ושיפון וארז ודוחן (עי' ברכות לו: ) אין בהם חלק לסטרא אחרא, ואינו כן, כי כל מה שנרקב בארץ יש בה חלק לסטרא אחרא, ואיזה חלק יש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: